ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משה רבנו מסרב לקחת את השליחות לגאול את ישראל במשך שבעה ימים. הוא ממאן לקבל את השליחות על עצמו מפני שהוא יודע שזאת לא תהיה הגאולה האחרונה - שגלות מצרים לא פעלה את פעולתה על נפשות כלל ישראל, ולכן אומר: "שלח נא ביד תשלח". אך משה רבנו לא ידע שאי אפשר היה להשאיר עוד את עם ישראל במצרים, כיוון שאם היו נשארים, חלילה היה מצב שכבר לא יהיו זכאים להיגאל, לכן הקב"ה אומר לו - אתה מוכרח להוציאם ממצרים, ושאר הגלויות ישלימו את פעולת גלות מצרים.
הקב"ה נותן למשה שלוש אותות, כדי לאמת את שליחותו. משה רבנו אומר: "והם לא יאמינו לי", משה רבנו לא גדל במצרים, העם לא הכירו אותו, לעומת אהרון שאותו כן הכירו. הקב"ה נותן למשה שתי אותות, המטה שנהפך לנחש, והיד המצורעת. לאחר מכן נתן את האות השלישית - שייקח ממימי היאור וישפוך אותם ליבשה ויהפכו לדם. הנצי"ב אומר כאן יסוד גדול: האות השלישית לא הייתה כדי לאמת את שליחותו של משה, מספיק היה בשתי האותות הראשונים. האות השלישית הייתה אזהרה, שכל מי שיחיה בדור של גאולה, והוא יתחכם על מהלך הגאולה, כאילו שהוא יודע בוודאות שזה לא מהלך אלוקי, הקב"ה יעניש אותו והוא לא יזכה לגאולה. וזה "המים", מים הם נותנים חיות בעולם, והם נהפכים לדם ביבשה. ומסביר על כך שנכפלה בפסוק המילה "והיו" להורות שכן לעתיד, כמו שמביא דוגמאות מהשליש בשומרון (מלכים ב' ז').
מזה אנחנו לומדים, שאם אנו חיים בדור ורואים קיבוץ נידחי ישראל ועם ישראל חוזר לארצו, למרות שישנם חולשות בתחום הרוחני, זה לא צריך להאפיל על עצם ראיית המהלכים האלוקים של שיבת עם ישראל לארצו. ומי שמתחכם, הוא עלול חלילה שלא לזכות לראות את גאולת עם ישראל.
לכן אנו אומרים, שגם בתקופתנו, שאנחנו רואים שקורים כאן דברים שלא קרו במשך אלפיים שנה - עם ישראל חוזר לארצו, יש לו שלטון בחלק מארצנו, כמובן שיש לנו השגות ואנחנו רוצים שיהיה אחרת, אבל כנגדעצם הגאולה אין להתחכם. מי שמתחכם הוא כאילו חותר נגד המהלכים האלוקיים! נקווה שעם ישראל יפקח את עיניו, ולא יתחכמו נגד תהליך הגאולה, ונזכה באמת שבקרוב תפקחנה עיני כולם, ויראו עין בעין בשוב ה' את ציון בקרוב בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
