ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בכל פעם שאני רואה כאבם של אנשים החשים דחויים במערכת חינוך הדוחפת ושואפת לטוב ביותר, ללא ספק, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים שהמוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם, לא יביא את ילדיהם להישגים הלימודיים הגבוהים וייטע בהם את שאיפת המצוינות כראוי, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים ש'תפוחים רקובים', בתוך המוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם יחמיצו את העיסה, ואין זה משנה האם הכוונה לתלמיד או למי מצוות ההוראה, ליבי כואב עמם.
לא פחות מכך כואב לי כשאני רואה שאנשים מתוכנו, רואים באמת ובתמים את שתי הקצוות ומסכימים כמוני עם כולם. שואפים למערכת חינוך איכותית ומצוינת שתרומם את באיה כולם. יחד עם זה חושבים שחשוב להקדיש אמצעים רבים לתמיכה ועזרה בשכבות חלשות מכל מיני בחינות, (לאו דווקא כלכלית, אבל גם), שחשוב לטפחם לקרבם ולקדמם באמת, מה שיכול לעשות רק חינוך, שיוליך לשינוי והתרוממות אמתית.
אני עצמי, תוצר של מערכת חינוך אליטיסטית (שיחד עם זה הדגישה מאוד את החשיבות והצורך של התרומה לחברה וגם את הפן האידיאלי שיש בכך). מרגיש שמערכת זו נטעה בי את השאיפה הברוכה להשתדל ולעלות מעלה-מעלה. זו אותה מערכת שהפכה אותנו לציבור שבניו ובנותיו, מצטיינים ובולטים בתחומים רבים. באקדמיה, בצבא, ברפואה, במחקר, בתרבות (שימו לב לסופרים הצעירים, מהפכה של ממש), בהתיישבות, ובתחומים רבים נוספים כשמעל לכל בתורה ובגידול תלמידי חכמים.
אני שואל את עצמי, מהו המחיר שאנו משלמים על כך. האם התסיסה הברוכה והמפרה הזו, כשהיא עוברת את גבולה אינה גורמת גם לנזקים? האם הציבור הנפלא הזה שמצוי בכל מקום ותורם אולי יותר מכל ציבור אחר, ובוודאי לא פחות, למדינת ישראל שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, להתפתחותה ולשגשוגה לקראת הגאולה השלמה, מעורר לעיתים אנטגוניזם, שכנגדו באים הדיונים האין סופיים על "להתנחל בלבבות"? (בכל פעם שאני שומע על דיונים כאלו אני שואל את עצמי - מה עוד לא עשינו?) איני מאמין שאני היחידי שער לבעיות האין סופיות של השלום הפנימי בינינו? מה עם הכאבים שאנו מכאיבים? האם רמה מדהימה של ביקורתיות שלא אחת אוכלת כל חלקה טובה (ולא תמיד פועלת לטובה), קשורה לעניין? בעיניי לא אחת נראים הדברים כשני פנים של עניין אחד.
אז מהו החזון שלי? אני חולם על מערכת חינוך שתצטיין בדרך יכולתה להתאים עצמה לצרכי התלמידים הבאים בשעריה, לקבלם בכל המובנים, להכילם, ובעיקר שתלמד מדרכי הקב"ה - לשמוע "אל קול הנער באשר הוא שם". כשמכילים באמת ומתמקצעים בחינוך יחד עם שאיפה לטוב ולנעלה, מוצאים את הדרך לרומם ולעשות כל אחד טוב וישר וגם מפותח כישורים על פי דרכו הוא.
אין אדם בעולם שאין בו שבר. מאידך גיסא - אין שלם יותר מלב שבור. הכישלון בכל תחום הוא רע אך הוא גם הזדמנות לבניין שלם יותר - "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". להצמיח אנשים, להיות גנן של בני אדם, זוהי חכמה מיוחדת במינה. נכון שלעיתים יש להגביל, נכון שלעיתים יש לקבוע גבולות. גם אז, כשמדובר באנשים יש לחשוב על אלטרנטיבות ראויות שחייבות לצמוח ואולי כבר מתחילות לצמוח. דווקא במקום שבו מקפידים על אהבה וקבלה, שבו רואים חשיבות עצומה של כל דבר טוב וכל תכונה מעולה ומבינים שמקורה ממקום גבוה אלוקי, דווקא שם חייבת להיות סובלנות ואהבה עצומה, אהבה כזו שיש בכוחה לכסות על כל השאלות ששאלנו. שתוכל להכיל את כולם באמת ולבטל את החששות.
בעיני זהו האתגר של מערכת החינוך שלנו - להצמיח את אותם מחנכים ומחנכות, תלמידי חכמים אמתיים שיוכלו מתוך מקצועיות אמתית והבנה פנימית בנפש האדם יחד עם הרישום הפנימי האמיתי של התורה בנפשם, לגדל בגנם מגוון רחב של צמחים נהדרים. אדרבה המגוון והפגישה עם המגוון מצמיחים טוב ופועלים ישועות בנפש הצעירה המחפשת את ביטויה ותעודתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
