ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
עם זאת, בדרכנו האנושית והפרדוקסאלית, אנחנו מצפים מאנשים אחרים שיתעלמו מהפגיעות שאנחנו פגענו בהם. כשהם לא עושים זאת בנדיבות ובמהירות, אנחנו נוטים להתייחס אליהם כמפסידנים עלובים. "נו, באמת. צא מזה!" זאת הסיסמה שלנו. הגדולה של יום הכיפורים היא בכך שהוא פועל כנגד המגמה הזאת שטבועה באופי ובהתנהגות שלנו. אך איך אנחנו יכולים לצפות מד' ש"יצא מזה", כביכול, אם אנחנו עצמנו לא מוכנים לעשות את זה?
מחבר ספר התהלים מלמד אותנו שהקב"ה הוא הצל שהולך לימיננו. כפי שהצל נע ומשחזר את התנועה שלנו, כך גם הקב"ה, כביכול, נע ומשחזר את התנועות וההתנהגות שלנו. סובלנות כלפי משגים של הזולת היא שורש הסליחה. צמצום האגו, ההבנה שהעולם מאוכלס באנשים שאינם מושלמים, קבלת העובדה שחיכוכים ואי-הבנות הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום ופיתוח תחושת ביטחון פנימי חזקה וביטחון עצמי (למי אכפת מה הוא אמר?) - כל אלה הם אבני הבניין של הסליחה והמחילה. עם גישה כזאת גם הצל האלקי שלנו נע לעבר מצב של מחילה ביום הכיפורים.
יש בתלמוד דעה שאומרת שיום הכיפורים כשלעצמו מטהר את האדם מחטאיו. על אף שהדעה הזאת איננה מקובלת בהלכה ונדרשת מהאדם חרטה אמיתית על חטאיו ביום הכיפורים כדי לנקות את עברו, הרעיון הזה מדגיש את הקדושה המיוחדת של היום המופלא ביותר הזה. היום האחד הזה בשנה שאנחנו מקבלים בו התחלה חדשה, הזדמנות לסגור את ספר העבר על בעיותיו ולפתוח דף חדש - זאת התכונה המיוחדת של יום הכיפורים. כמה פעמים בחיינו חשבנו לעצמנו "לו רק יכולתי להתחיל מחדש, הייתי עושה זאת בצורה טובה יותר ונבונה יותר"? יום הכיפורים נותן לנו בדיוק את ההזדמנות הזאת.
אך, כמו בכל הזדמנות בחיים, עלינו לפעול ולנצל את ההזדמנות. היום כשלעצמו אמנם מיוחד וייחודי, אך מה שנעשה בו במידה מרובה תלוי בנו ובהתנהגות שלנו באותו היום ובכל שאר הימים בשנה שיבואו אחריו. התענית והעינויים של היום הקדוש הזה נועדו להעניק לנו הזדמנות לשנות את עצמנו בלי הצורך להתמודד עם דאגות החולין השגרתיות של החיים לפחות למשך 25 שעות, וזה אחד היתרונות של היום הזה לאלה שמקיימים אותו כהלכתו.
אני זוכר שכילד, בבית הכנסת בשיקגו שבו אבי שימש כרב, הבחנתי בשני אנשים שהגיעו מוקדם לתפילות יום הכיפורים, התיישבו ומיד נרדמו. הם ישנו רוב היום והתעוררו רק בסוף התפילות כדי לשמוע את קול השופר האחרון. הזכרתי זאת באוזני אבי ואמרתי לו שאני לא מבין את התנהגותם. הוא אמר לי בדרכו העדינה "תקשיב, בני, הם לא עברו את מצוות יום הכיפורים, אבל הם גם לא קיימו את יום הכיפורים באמת. ההזדמנויות שיום הכיפורים נותן חמקו מידיהם." כילד לא הבנתי לגמרי את דברי אבי, אך עם הזמן אני מתחיל להבין את העומק של מילותיו הפשוטות.
יום הכיפורים מביא עמו הרבה מגבלות, שאותן צריך לקיים, אך היום הזה מביא עמו גם אינספור הזדמנויות למחשבה, לפשפוש במעשים, להתמסרות מחודשת ולשיפור בעתיד. את ההזדמנויות האלה עלינו לקחת ולהפנים עמוק כשהן צצות, והזמן המתאים לעשות זאת הוא ביום הכיפורים עצמו. הקדושה של היום מוחשית, ואין זמן טוב מזה לחינוך ולחידוש הערכים. בזבוזו של היום הזה על אופניים וסקייטבורד לא יועילו לדור הצעיר להתמודד עם האתגרים והקשיים שבוודאי יעמדו בפניו. זה לא עניין של דוֹגמה דתית אלא של שכל ישר גרידא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
