ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
שנים הם הנימוקים שנותנים הרבנים האוסרים, נוסף על הפן ההלכתי הנ"ל. [א] מי לא יודע שיש לנו "מלחמה" עיקשת כעת על השאלה למי הריבונת על ארצנו. לא רק שכינינו מדינות ערב (מצרים, ירדן, סוריא, לבנון) טוענים לבעלות פאן-איסלמית על ארצנו, אלא גם ערבים שהם אזרחי ישראל, שנולדו וחונכו אצלנו, המתפרנסים מאתנו ומקבלים הטבות רבות ממדינתנו, גם הם בעד שלטון ערבי על ארצנו עם כל הכרוך בכך, החזרת הפליטים הערבים שהם מליוני בני אדם, וגם ביטול ההגירה היהודית לארצנו. עד כדי כך הגיעו דברים שאינם מסכימים בשום אופן שתהיה כאן מדינה "יהודית" אלא תובעים "מדינת כל אזרחיה". ואם הם יהוו רוב דמוגרפי, אז יקום שלטון ערבי ולזה הם מצפים. בזמן שיש לפנינו שאלה לאומית כזאת, בלי ספק צריכים להחמיר בספקות הלכתיות, כלומר לעמוד על כך שלא לתת להם יכולת שליטה על ערינו ויישובנו.
[ב] יש כאן שאלה אנושית. מי לא יודע על התלונות הרבות של אזרחים יהודים שנפגעו משכנותם של כמה משכניהם הערבים. או שחוששים מלתת לבנותיהם הצעירות לצאת לרחובות עיר פן יפגעו בהן, או שחוששים מגניבות מרובות. מי איננו זוכר את מספר הרב של כלי רכב שנגנבו במדינתנו, זה כבר שנים רבות, ונמסרו ונמכרו לערבים בשטחי אש"ף? ועוד, בתחנות המשטרה דו"חות רבות על תלונות שהגישו יהודים שנפגעו ע"י בריונות של שכניהם הערבים, ואין ידיהם של השוטרים מספיקות לטפל בתלונות. התלונות נשארו על הנייר, ונמצאו בארכיונים. במצב כזה, ודאי שיש זכות לתושבים יהודים לשמור על בטיחותם; ויש גם איסור למכור בית או שדה למי שעלול לסכן או להזיק ליהודים אחרים.
אבל סוף כל סוף, הרי טוענים הרבנים המתירים שהרב הראשי יצחק הרצוג התיר הדבר? לכן טוב הדבר שלא יגידו דברים בשמו מה שלא אמר, ושגם יזכירו ויפרסמו דברים שכן אמר. החומר שכתב נמצא גלוי לפני כולם ב"תחומין" כרך ב (שנת תשמ"א) עמ' 172-173, דברים שכתב לפני קום המדינה. בין היתר כך הוא לשונו:
"הלאו של 'לא תחנם' לא תתן להם חנייה בקרקע וכו' והלאו של 'והארץ לא תמכר לצמיתות' ברור שלא נאמר על גר תושב. אבל מה שאינו ברור כל כך הוא אם לא נאמר לאו זה על גוי שאינו עובד עבודה זרה אלא שאינו גר תושב מפני שלא קבל עליו [מעמד זה] בבית דין, או שבזמן הזה שאין בית דין מקבלים גר תושב [רמב"ם, הל' עבודה זרה פ"י ה"ו]. כבר הביא קודמי הגאון בשו"ת משפט כהן [הרב אברהם קוק] שאין איסור זה חל על גר תושב ושהערבים בני דת האיסלם וכו' ואינם עובדים עבודה זרה, לא חל עליהם איסור זה, אע"פ שאינם גרים תושבים במובן החוקי של שם זה. ודעתי מסכימה לדעתו ז"ל. מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי, אבל אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות. ואולם אם המדינה היהודית לא תאסור זה באופן קטגורי כשאין סכנה כנ"ל נשקפת, לא תהא עוברת על איסור זה. ואע"פ שהגאון הנ"ל לא סמך על זה בלבד וצירף לזה עוד תנאי של מכירה לזמן, מכל מקום זה עיקר אצלו. ומכיון שמסתבר שהעמידה על הפלייה זו [הערת המעתיק: לאסור מכירת קרקע לנכרי] יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו, יש לסמוך על הדיעה המקילה. ואמנם טרם הוסד המדינה היהודית על יסודות חזקים, כל יהודי המוכר קרקע לנכרי אפילו לערבי מוסלמי הוא מערער את יסוד התאחזותנו בארץ אבותינו ומשים מכשולים על דרכנו לגאולת הארץ והעם, ועובר ובוגד ייקרא" עכ"ל.
כאשר אנו מעיינים היטב בדבריו רואים אנו שסייג כמה סייגים המביעים עמדה שלפי מצבנו כעת בארץ ישראל, הרב הרצוג יהיה דוקא מהאוסרים למכור קרקע לנכרי.
[א] "מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי" כלומר במקרים חריגים, ולא שיהיו נוהגים רבים למכור, ואז זה כבר שינוי של סטטוס ישראל בארצנו.
[ב] הרב קבע:"אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות" . הוא בתמימותו כאשר כתב הדברים לפני קום המדינה, היה משוכנע שהמדינה תהיה לאומית יהודית, ולא תתחשב באלמנטים בינ-לאומיים הפועלים להחליש את אחיזתנו בארצנו. הוא לא העלה על דעתו שממשלה יהודית תגזור "הקפאה" על כל בנייה ביש"ע, או הקפאה על בנייה בירושלים. אילו ראה זאת, לא היה תולה תקוות על "מדינה יהודית" אלא קובע כי גם אחר כך האיסור במקומו עומד. כי "המדינה" אינה אוחזת בצעדים חוקיים להציל את יהדותה של המדינה.
[ג] הוא כותב: "ומכיון שמסתבר שהעמידה על הפלייה זו [הערת המעתיק: לאסור מכירת קרקע לנכרי] יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו, יש לסמוך על הדיעה המקילה" . עיקר הסיבה שהרב הרצוג התיר מכירת קרקעות לנכרי היא כי חשש שאם נאסור זאת זה יסכן עצם הקמת המדינה. אבל חשש זה חלף, וכבר יש לנו מדינה. אדרבה, ריבוי מכירת קרקעות לנכרים עוד יסכן את המשך אחיזתנו בערינו. מי לא שמע על חשש איבוד שליטה יהודית על הנגב, ועל איבוד שליטה יהודית על הגליל, מפני ריבוי האוכלוסיה הערבית?
[ד] הרב מאשים:"טרם הוסד המדינה היהודית על יסודות חזקים, כל יהודי המוכר קרקע לנכרי אפילו לערבי מוסלמי הוא מערער את יסוד התאחזותנו בארץ אבותינו ומשים מכשולים על דרכנו לגאולת הארץ והעם ועובר ובוגד ייקרא" . הוא קורא לו "עובר ובוגד". כלום אנו כבר במצב של "יסודות חזקים"? כלום לא גורמים בכך החלשה נוספת ליסודות המדינה?
לכן אחרי שאנו קוראים דברי הרב הרצוג זצ"ל, והם הרי גלויים לפני כל קורא ספר ("תחומין") הנ"ל, יש לתמוה על אותם הרבנים המתירים. אפשר שלא ראו את הטקסט אלא שמעו עליו, עד מפי עד. ועוד יש לדעת כי מדובר כאן באיסור דאורייתא ויש להחמיר בספקות. לפעמים הדבר גובל על פקוח נפש, כמו שהתנסינו מאז הסכמי אוסלו. אסור להטות את ההלכה כדי למצוא חן בעיני הגוים.
בשו"ת חתם סופר (או"ח סוף סי' קנד) קובע שכאשר מבקשים רבני זמננו לשנות איזה דין, צריכים לאסוף יחד כל תלמידי חכמים שבמדינה, ולדון בכובד ראש אלו נגד אלו ולהחליט ע"פ הרוב. אבל שום יחיד בדור "אפילו חסון הוא כאלונים" לא יכול להתיר שום דבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
