ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
הגדרות בשינוי קודש ושינוי בעלים
חלק א
א. בקרבן תודה
A. תודה שלו לשם תודה שלו – כשר לגמרי (אפילו אם הקרבנות משתי סיבות שונות).
B. תודה שלו לתודה של חבירו (לא בעיית שינוי בעלים, אך האם יש בעיית שינוי קודש) –
רבה – כשר לגמרי, רב חסדא – שינוי קודש.
[ מקורות :
רב חסדא – "תודת שלמיו ".
רבה – ברייתא שכותבת ששלמים לשם תודה פסולים, ונדייק: תודה לשם תודה – כשירה (ורב חסדא – דווקא בתודה שלו. ולמה הברייתא לא כתבה שתודה לתודת חבירו פסולה? כי רצתה לחדש שתודה זה סוג של שלמים).
ב. בשאר הקרבנות – שני המצבים בהתאמה לסעיף א
A. לשם קרבן זהה של מישהו אחר – רש"י – אותה מחלוקת, תוס' – שם לפי כולם כשר.
B. לשם קרבן זהה שלו – בשאר הקרבנות – כשר, בחטאת (לשם חטאת שבאה על חטא אחר) – בדף ט: מחלוקת, רבא כאן – כשר .
חלק ב – שינוי בעלים בחטאת
שתי מימרות של רבא –
1. שחט לשם אדם שחייב עולה – לא נחשב שינוי בעלים (כי אינו מינה ),
2. שחט לשם אדם שלא חייב כלום – חייב ( נחשב מינה , כי שייך לחטאת, בזה שמכפר לו את ביטולי עשה).
ולמה במקרה הראשון לא נחשב מינה? כי כפרת ע"י עולה היא ברמה אחרת מכפרה ע"י חטאת.
חלק ג – כמה הערות על שינוי בעולה
א. כששחטו שלא לשמה – הבעלים לא יצאו יד"ח, אך הקרבן עצמו כשר לגמרי וצריך להמשיך לשמה (סברא + פסוק (נדר->נדבה)).
ב. האם שייך דין "בעלים" אצל היורש? רבא – לא, רב פנחס – כן (שתי הבנות: 1. שיכפר ליורש על ביטולי עשה. 2. (ההבנה הנכונה) שאם עשו שלא לשם הבעלים יצטרך להביא עוד אחד).
ג. רבא – קרבן עולה מכפרת כדורון (מתנה), וממילא היא כפרה כללית ולא מחויבת, ואילו חטאת מכפרת על החטא עצמו (וממילא היא ספציפית ומחויבת).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
