ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
רבנו הזקן התפלל וגם קורא בתורה בעצמו והיה דייקן גדול גם בניגוני הטעמים, מה שהפליא את השומעים. על הרוב היה רבנו הזקן קורא בתורה בעצמו בנגינה מדויקת ובדקדוק רב לפי חוקי הדקדוק. מספרים שאף כי מבטאו היה אשכנזי ולא ספרדי, היה ניכר במבטאו הבדל בין ע' לא' ובין ח' לכ' כדרך הספרדים.
בשעת קריאתו בתורה, היה עומד לצד ימין מכוסה בטליתו על פניו ולא היו רואים רק את הדיקנא קדישא, והעולה לתורה היה עומד לשמאלו.
ויש לפעמים היה מגביה את טליתו ומסתכל בעולה לתורה, וכמה פעמים אירע שהעולה היה מתעלף מרוב פחד.
חסידי רבנו הזקן היו מספרים, שמי שזכה להיות מהקוראים לתורה כשרבנו הזקן היה הקורא בתורה, זכה לאור גדול.
המנין של רבנו הזקן היה מתפלל מלה במלה. תפלת החול היתה נמשכת כשעה וחצי ולפעמים שעה ושלשת רבעי שעה. ותפלת שבת כפליים ויותר מלבד זמן קריאת התורה.
הסדר היפה, המשמעת של החסידים והמקיף הכללי של התורה והעבודה, עשו רושם גדול על הקהל הגדול שהתאסף לראות ולשמוע את הנעשה בבית הכנסת שרבנו הזקן התפלל בו.
המשך יום הקיץ הארוך התפשטה השמועה בעיר, ואין פלא שלעת הסעודה השלישית התקבץ קהל רב, שלא הכילו כותלי בית המדרש, ועוד טרם שבא רבנו הזקן החליטו להוציא את הבימה מבית הכנסת, כדי שכל הקהל יוכל לשמוע את תורת רבנו הזקן.
מהחסיד רבי אבא ז"ל מצאשניק שמעתי שאביו ראה כמה פעמים את רבנו הזקן ואחר כך היה מקושר לבנו הרבי האמצעי, וחותנו היה מקושר לרבי אהרן מסטראשעלע.
דיבורו של רבי אהרן – מספר רבי אבא – היה להבת אש, וכשהיה מזכיר את שם רבנו הזקן, היה עומד מלוא קומתו ומפסיק לדבר מרוב דביקותו.
כשנכנס עם המיועד להיות חותנו אל רבי אהרן, סיפר להם רבי אהרן: "כשהייתי בן שבע עשרה שנה, זכיתי לראות את הרבי הקדוש. הייתי מהחבריא שבאו למינסק וזכו לראות את הרבי במעמד ומצב של "שר צבא ה'" – רבי אהרן התלהב, רץ בחדרו אנה ואנה ודיבר לעצמו: "אלקות, קדושה, איי, איי" וכך שהה זמן רב ואחר כך המשיך את סיפורו אודות הויכוח אז במינסק, "אלפי אנשים היו אז במינסק בבית הכנסת. כשהרבי הקדוש עלה על הבימה נפל פחד אלקי על כולם, ועמדו אז באותו מעמד ומצב שישראל עמדו ליד הר סיני. כשהרבי התחיל לומר את תורתו והשמיע המלים "שמע ישראל" נהיה כל הקהל נרגש ונלהב מההתלהבות הקדושה. מראהו של הרבי וקולו היו מאויימים ועל כולם נפלה אימה ופחד של יראת שמים".
בשנת תרס"ד בהיות רוחו של רבי אבא טובה עליו, נתן לי העתק מהדרוש שאמר רבנו הזקן במינק כפי שמצא בניירות העזבון של חותנו (הדרוש מופיע בעמוד 4 בגליון זה. המערכת).
החסיד רבי אבא כשסיפר את כל האמור, התלהב כולו והיה אומר: אף שאחר כך זכיתי לראות את רבנו האמצעי ולהתקשר לרבי ה"צמח צדק", מכל מקום לעולם לא אשכח את אשר ראיתי ושמעתי אז מפי החסיד (חסיד, צדיק, קדוש וטהור, אבל לא רבי) רבי אהרן, כשחזר על מאמרו זה של רבנו הזקן. הוא היה אז כמו בשמעו דבר הוי' יוצא מפי קדש הקדשים רבנו הזקן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
