ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
אחד המתגוררים בקביעות בחצרו של רבי מוטלה מטשרנוביל היה ילד יתום. מעטים מיהודי העיירה ידעו שהילד נולד לאלמנה שהופיעה בפתאומיות בהקדש של העיירה ביום שבו אחזו בה צירי לידה. היא התייסרה בכאביה בפינת ההקדש וילדה את בנה מבלי שאיש ישמע את גניחותיה. כמה ימים לאחר מכן נפטרה כשהיא מותירה את תינוקה לחסדי העניים שהתגוררו בהקדש. זמן מה לאחר מכן ציווה הרבי להביא את היתום לביתו, ומאז התגורר בחצרו.
למרבה הפלא לא זכה הילד לאהבה וחום כמו יתר היתומים שגדלו בבית הרבי. הוא הסתובב רוב היום בחצר לבוש בגדים קרועים, מלוכלך ומוזנח. הרבי התעניין בו מאוד, חקר לדעת את מוצאו, שאל הרבה לשלומו, ואף על פי כן לא דרש מבני ביתו לגלות חיבה אל הילד המוזר והעלוב. הדבר הפליא מאוד את חסידיו.
יום אחד הגיעה הרבנית מלכה, אחותו של הרבי מוטלה, לביקור בבית אחיה. מחלון החדר בו התאכסנה ראתה את היתום, שהיה אז בן שבע, לבוש בלויים ומשחק באבנים ובחול כשאפו זב ופניו מזוהמות. הרבנית לא ידעה דבר אודותיו, אבל כשראתה את הסבל הנשקף מפניו נכמרו רחמיה והיא תמהה: הייתכן שכך גדל ילד קטן ומסכן בביתו של אחי הצדיק?!
באותו רגע התקרבו אליו ילדים להורים רמי-יחס בעיירה, כינוהו בשמות גנאי והכוהו בצחוק ולעג.
הרבנית יצאה מיד לחצר, גירשה את הילדים שהסתודדו סביב היתום, ובידיים רחמניות הרימה את הילד שדמעות כאב הכתימו את פניו המלוכלכות. היא הכניסה אותו לבית, ולאחר שהרגיעה אותו במילים רכות, רחצה את פניו וידיו, נתנה לו ממתקים ועודדה אותו בלטיפות ובמילים שמעולם לא הורגל בהן. לאחר מכן פנתה לאחיה הרבי ואמרה:
"אחי היקר, אני מבקשת ממך שתדרוש מבני הבית לשנות את יחסם העוין והאדיש אל היתום הזה! היום הייתי עדה ליחס מחפיר כלפיו ולבי התמלא בצער ורחמים כלפיו".
"האם זו משאלתך באמת?", אמר הרבי ואורו פניו.
"כן", ענתה, "כל כך ריחמתי עליו ונקשרתי אליו כאילו היה בני".
"אם כך", אמר, "הוא לא זקוק לנו יותר, שכן בא על תיקונו".
הוא הביט באחותו התמהה והחל להסביר:
"אספר לך מעשה שהיית שותפה בו, וכנראה הספקת כבר לשכוח. בימיו של אבינו זצ"ל גר בעיירה סמוכה יהודי נכבד בשם איצ'ה. הוא היה מתנגד גדול ליראים, ובמיוחד גדולה הייתה שנאתו לאבינו, רבי נחום. פעמים רבות הציק לו, אלא שאבינו הצדיק לא התלונן עליו מעולם, ואף מחל לו בלבו על התנהגותו הגסה ועל כל התלאות שגרם לו".
"פעם אחת הגדיל איצ'ה לעשות. הוא התאכסן באכסניה סמוכה לביתנו. באותם ימים היית נערה צנועה וחסודה ובקושי יצאת מבית אבא. במקרה יצאת באותה פעם לקנות דבר מה ומיהרת לשוב הביתה. כשעברת ליד האכסניה ראה אותך איצ'ה דרך החלון ורעיון שטני עלה במוחו. הוא קרא לך להיכנס, וברוב תמימותך נכנסת לחדר שבו שהה בחברת הפריץ. באותו רגע יצא איצ'ה החוצה ונעל את הדלת כדי שתישארי ביחידות בחברת הפריץ הגוי. ה' היה בעזרך, וברוב תושייתך פתחת את החלון ונמלטת, אבל הצער והביזיון נשארו אצלך ואצל אבינו זצ"ל במשך זמן רב".
"זמן קצר לאחר מכן נפטר איצ'ה. כשעמד בפני בית דין של מעלה פסקו לו הדיינים שלא תהיה לו תקומה עד שיבקש מחילה מאבינו זצ"ל. מאז החלה נשמתו להופיע אצל אבינו ולבקש סליחה על כל פשעיו נגדו. אבינו אמר לנשמת איצ'ה כי הוא מוחל לכל מי שהצר לו, אבל אינו יכול למחול בשם בתו, והוסיף כי רק היא יכולה למחול למי שעלב בה או הציק לה. הנשמה שלו הלכה אלייך וביקשה ממך סליחה, אבל בגלל שלבך לא נרפא מאותו מקרה מביש סירבת למחול לו".
"בינתיים הסתלק אבינו מהעולם, ובבית דין של מעלה נגזר על נשמתו של איצ'ה להתגלגל שוב לעולם הזה. הוא התגלגל בגופו של היתום הזה שגדל בביתנו עד היום".
רבי מוטלה סיים את סיפורו המופלא באזני אחותו:
"עתה תוכלי להבין מדוע לא זכה הילד לאהבה ותשומת לב שלהן זוכים כל המסכנים אצלנו. רציתי שיתענה ובכך יתכפר עוונו בעולם הזה, וקיוויתי שאת תראי בצערו ותרחמי עליו. עתה כשנכמרו רחמיך עליו, בכך מחלת לו וגרמת לתיקון נשמתו, והוא יוכל להיכנס לעולם שכולו טוב".
באותו יום נפטר הילד.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
