ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
חז"ל במסכת סנהדרין דורשים את שיתוף הפעולה בין שני האישים, בדרך מאוד חיובית, וז"ל הסוגיא:
"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה. דכתיב (שמואל ב' ח') ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא. מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו - משום דיואב על הצבא. ומה טעם יואב על הצבא - משום דדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו" (מט ע"א עיינו גם בטור חו"מ סי' א).
גם כשהייתה מחלוקת ביניהם, יואב היה זה שהחמיר יותר בסוגיית שמירת כבודו של דוד כמלך ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בדרך מאוד בולטת כאשר יואב מסיט הצידה את פקודתו המפורשת והפומבית של דוד שלא לפגע פיזית באבשלום המורד, והורג אותו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה: וַיֹּאמֶר יוֹאָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לוֹ וְהִנֵּה רָאִיתָ וּמַדּוּעַ לֹא הִכִּיתוֹ שָׁם אָרְצָה ... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל יוֹאָב ולא וְלוּא אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי אֶלֶף כֶּסֶף לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי בְאָזְנֵינוּ צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֹתְךָ וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר שִׁמְרוּ מִי בַּנַּעַר בְּאַבְשָׁלוֹם ... וַיֹּאמֶר יוֹאָב לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח י-יד).
הפליאה גוברת כאשר אנו מעיינים בפרק הבא בספר מלכים שם מכריז הכתוב:
"וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְקֹוָק וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (שם, ב' כח).
מה החידוש בכך שיואב לא השתתף במרד אבשלום? והרי הוא היה זה שדיכא בשבט ברזל את המרד!
יתכן ודווקא פסוק זה נותן לנו את הפתרון לשאלתנו. חז"ל (שם) באותה סוגיא דורשים אותו בדרך הבאה: "מאי לא נטה, אמר רב יהודה: שביקש לנטות ולא נטה".
חז"ל מחדשים לנו חידוש עצום. יואב בן צרויה שקל במחשבה ראשונה להצטרף למרד אבשלום. בסופו של ענין חזר בו. מה הביא את יואב ל'הווא אמינא' שכזו? ההסבר הכמעט יחיד לכך הוא כנראה המכתב האישי שקיבל מדוד בעינינו של אוריה החתי. אותו מכתב נורא בו מצווה דוד את יואב:
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת" (שמו"ב י"א טו).
הזעזוע שעבר על יואב היה נורא, עכשיו הוא גם הבין מה היה פשר הקריאה הבהולה של אוריה, איש יחידת השלושים המובחרת (שם, י"א ו, כ"ג לט). יואב הצדיק החליט שאין ברירה אלא להדיח את דוד ולבחור במקומו את אבשלום יורשו. מה ששינה את החלטתו של יואב הייתה כנראה חזרתו הכנה של דוד בתשובה. תשובה זו כללה את כל השלבים הנדרשים:
א. הכרה בחטא והכרזה על כך.
ב. חרטה הכוללת מעשים בפועל המוכיחים זאת.
ג. קבלה לעתיד הכוללת צעדים מעשיים.
כל השלבים הללו מופיעים במזמור תשובתו (תהילים נ"א). ההליך של החזרה בתשובה כלל גם איבוד רוח הקודש לתקופה מסוימת, קבלת עונשים רוחניים וגופניים כמו מות הבנים, צרעת ונידוי מחברת חכמים לתקופה מסוימת. כך לומדים חז"ל בגמרא (סנהדרין, קז ע"א).
מה שיואב לא קיבל הוא הרעיון שכוחה של תשובה שכזו הוא כל כך גדול עד כדי כך שדווקא שלמה - בנה של בת שבע, הוא זה שזכה להיבחר מכל בניו של דוד לשבת על כסא ד'.
אם כך, המסר הגדול של הפטרתנו הוא"יש תשובה" , תשובה הכוללת את כל מרכיביה חודרת עד עמקי תהום ובוקעת שבעה רקיעים והיא הבסיס לצמיחת קרן לדוד ובנין המקדש בידי בנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
