ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
דיני תערובות - מין במינו ומין שלא במינו
חלק א – ביין נסך
א. המשנה
מין במינו – אוסר בכלשהו (לא בטל כלל),
מין שלא במינו – אוסר בנותן טעם (בטל ב-60).
ב. דעת רי"ח
גישה א – רב דימי – החומרא (במשנה) במין במינו זה רק בהיתר שנפל על איסור, אך באיסור שנפל על היתר – בטל ב-60.
[קשה מהניסוח במשנה – שם משמע שמדובר באיסור שנפל להיתר. דחייה – גם שם מדובר בהיתר שנפל לאיסור].
[עוד חידוש ברב דימי - "ראשון ראשון בטל" (תלוי בחקירה האם כשבטל בתערובת – עדיין קיים בפנ"ע או לא), ורי"צ ב"י – דווקא כששופך בקילוח דק כמו מצרצור].
גישה ב – רבין – לגבי המשנה מחמיר – מין במינו תמיד אוסר בכלשהו, גם באיסור שנפל להיתר, ור"יח מחדש לגבי מקרה שיש שלוה גורמים – כבסעיף הבא.
ג. תערובת של שלושה גורמים – יין נסך + יין מותר + מים מותרים
A. רי"ח – מתעלמים מהיין, והמים מבטלים את היין נסך.
[גרסא 1 – דווקא אם המים המותרים נפלו תחילה ליין המותר, ורק אח"כ היין האסור.
גרסא 2 – אפילו כשהיין האסור נפל תחילה ליין ורק אח"כ המים, גם אז המים מבטלים את היין נסך].
B. חזקיה – אם המים והיין כבר התערבבו, היין נסך יאסור אותם.
(רק אם היין נפל תחילה למים והתבטל, ואח"כ הצטרף גם היין המותר – מותר].
הסברים:
2. חזקיה ורי"ח נחלקו הם "רואים את היין (המותר) כמי שאינו".
[ואמנם רי"ח בהתחלה התלבט בזה, אך לבסוף הכריע ש"רואים"].
1. ר' ירמיה – חזקיה סובר כר"א (במשנה בפסחים) שהולכים לפי האחרון שנפל. דחיית אביי – גם ר"א לא הולך לפי האחרון.
חלק ב – הנ"ל בשאר איסורי התורה
במין במינו -
רב ושמואל (ורי") - גם בשאר איסורי התורה אוסר בכלשהו.
רי"ח ור"ל - בשאר איסורי התורה - מהתורה ברוב, מדרבנן - בנותן טעם (מלבד יין נסך ואיסור טבל (מדרבנן)).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
