ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
ערב מלחמת העולם השנייה, היו בעולם 19 מיליון יהודים. חלפו מאז 72 שנה, ואנחנו עדיין לפחות ארבעה מיליון איש פחות ממה שהיינו אז. רק מגידול טבעי כבר היו אמורים להיות בעולם 60 מיליון יהודים, אבל מספרנו רחוק מזה מאד. זה היה המחיר שהעולם המודרני גובה מאתנו – החל בשואה ובהשפעותיה הכלליות, עבור להתבוללות, נישואי תערובת, ירידה בחשיבות הנישואים והמשפחה, מוסדות שהפכו למשהו נחות לעומת מה שמכונה "ערכי החיים", שיעור ילודה שפחת מאוד מחוץ לקהילה האורתודוכסית והנטייה הכללית להימנע מנישואים או להינשא מאוחר בחיים ועד קבלה של אורח חיים הומוסקסואלי.
כל הדברים האלה הביאו לכך שיש פחות יהודים, וכשיש פחות יהודים פירוש הדבר היחלשות של היהדות ושל הערכים היהודיים. לאסוננו, יהודים רבים מתעניינים בהצלת כדור הארץ (מה שזה לא אומר) יותר מאשר בהקמת משפחה ובהבטחת הקיום היהודי גם בעתיד.
קרל מרקס, היהודי המומר ושונא היהודים, כתב מאמר אנטישמי מרושע שכותרתו "עולם ללא יהודים". שם הוא צפה שעולם כזה יהיה התגלמות האוטופיה. לדאבון הלב, חלק גדול מהעולם, לרבות מספר לא קטן של יהודים, התייחס אליו ברצינות.
אנחנו קוראים בתורה ובמדרש שמיד אחרי שיצחק כמעט מת בפרשת העקידה, התרכז אברהם במציאת בת זוג הולמת ליצחק כדי להשיא אותו וכך לשמור על רציפות האידיאלים והמסר של אברהם לאנושות. אידיאלים ורעיונות הם דבר נפלא, אבל כשהם נשארים מופשטים, הם מאבדים מכוחם. רק בני אדם, בני אדם חיים וממשיים, יכולים לקדם רעיונות נאצלים ולתרגם אותם להתנהגות מעשית.
אברהם חושש שאם יצחק לא יישא אישה ויוליד ילדים, הזמן והמאורעות החיים יקברו את כל תקוותיו והישגיו. הוא חושש שלא יהיה איש שימשיך לשאת את דגל המונותיאיזם והמוסר בעולם שנמצא תמיד על סף התנהגות מושחתת ואלימה, ושקוע בעבודת אלילים ובערכים מעוותים.
האמנתי שגם העולם היהודי יחשוב כך אחרי השואה, שהמחווה הגדולה ביותר לזכרם של האנשים שמתו על קידוש השם והנקמה הגדולה ביותר באלה שרצחו אותם יהיו עם יהודי שקם מן האפר חזק מתמיד במספרים, ברוח ובחומר.
מדינת ישראל השיגה חלק מהמטרות האלה, אך כשמדובר במספרים אנחנו עדיין לוקים מאוד בחסר. החברה המודרנית לועגת לאנשים שמקימים משפחות גדולות, ואינטלקטואלים מביטים בהם מלמעלה, ממרום מושבם, לכאורה, בבוז ובסלידה. הגישה הזאת הרסנית לאינטרסים היהודיים האמיתיים ולעצם קיומנו בעתיד.
כששימשתי רב במיאמי ביץ' לפני 40 שנה, ביקר הצדיק הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", בקהילה שלנו למשך כמה חודשים על מנת לגייס כספים לישיבה שלו, לבתי יתומים ולפרויקטים אחרים. נפלה בחלקי הזכות הגדולה להתקרב אליו.
יום אחד הוא קרא לי וביקש ממני לארגן לו בביתי פגישה עם כל הזוגות הצעירים בקהילה שלי. אמרתי לו שאעשה זאת, אבל הזהרתי אותו שאני חושש שלא יצליח לגייס מהם כסף רב, בגלל הקשיים שלהם עם תשלום שכר הלימוד והוצאות הבית. הוא אמר לי בעדינות שאין לו כל כוונה לדבר איתם על כסף או תרומות.
בפגישה ההיא, שנכחו בה רבים, לאחר שהבהרתי לכולם שלא תהיה שום התרמה, הוא קם ואמר להם, "ילדיי היקרים, נשמות של מיליון וחצי ילדים יהודים מתחת לגיל 12 שנרצחו בשואה מרחפות באוויר מעלינו. המשימה שלנו היא לתת לכל נשמה כזאת גוף שהיא תוכל לחיות בו. רק אתם יכולים לתת לה את הגוף הזה." הוא התיישב אחרי שאמר את המילים המעטות האלה, וניתן היה לחוש את ההלם בחדר.
אבל בשנה ההיא נולדו 20 ילדים בקהילה שלנו. רבים מאותם ילדים הם סבים וסבתות היום. אין יהדות בלי יהודים! זה המסר שאברהם ויצחק ושרה ורבקה מעבירים גם לנו היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
