ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
בניסן תרצ"ד כתב הרב זצ"ל איגרת לכינוס מדריכים ארצי של "בני-עקיבא", אותה פתח במילים "יקירי לבבי בני-עקיבא", ובה פנה ל"בני-עקיבא": "מרבי עקיבא אורן של ישראל אשר בשמו אתם נקראים... היו נא מכוונים לשלושת הסימנים המציינים לנו לדורות את קדושתו העליונה", והראשונה שבהם: "אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש... שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם התורה שהיא חיינו ואורך ימינו".
בימים ההם נראה היה כי בפועל, קיימת התרחקות מהתורה ומאורח חייה. פנייתו של הרב זצ"ל, באגרת הנ"ל למדריכי "בני-עקיבא" באה בודאי מתוך כך, שהרב ראה בחזון רוחו את "בני-עקיבא", זוקפים את קומתו של הנוער הדתי ועוצרים את הסחף של ההתרחקות מתורת חיים הנצחית, ולא עוד אלא שמביאים את הנוער הארץ-ישראלי לבית המדרש.
ואכן כעבור חמש שנים וחצי אחרי כתיבת איגרת זו , בראשית שנת ת"ש, מוקמת ישיבת "בני-עקיבא" הראשונה בכפר הרואה, הנקרא על שם הרב זצ"ל, על ידי תלמידו הרב משה צבי נריה זצ"ל, וממנה התחיל התהליך של "תורה חוזרת ללומדיה" (סנהדרין צז.), עד למהפכה של ממש, מהפכת התורה בישראל.
במשך השנים נבנה עולם תורה אדיר: ישיבות ואולפנות, ישיבות גבוהות - הסדר ומכללות, מכינות קדם צבאיות ומדרשות.
התקיים בדורנו לעינינו הנס הגדול של ההבטחה הא-להית ביחס לתורה: "כי לא תישכח מפי זרעו" (דברים לה, כה).
היסוד החינוכי של המפעל התורני האדיר הזה הם דברי הרב זצ"ל:
" אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו... מאז התחיל הקץ המגולה להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא..." (אגרות הראי"ה ג').
והדרך החינוכית אף היא בדרכו של הרב זצ"ל - הדגשת הערך של כלל ישראל. כולנו שייכים לכלל ישראל, ושליחותנו הגדולה היא לפעול לקדם את עם ישראל כולו למילוי יעדיו, וזאת על ידי הארה באור תורה, שרק בכוחו להחזיר למוטב (איכה-רבתי בפתיחה).
הרב זצ"ל שהיה מזרעו של אהרן הכהן, הדריך כפי שהדגיש בעצמו באגרותיו, ללכת בדרכו של אהרן: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ומכאן באה הדרכתו של הרב זצ"ל ללכת אך ורק בדרך החיובית:
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק; אינם קובלים על כפירה, אלא מוסיפים אמונה; אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה". (ערפלי טוהר עמ' לט).
לנצח את השלילה באופן אמיתי אפשר רק על ידי הגברת החיוב. חושך ניתן לגרש רק על ידי אור. אפילו מעט אור מגרש הרבה חושך, קל וחומר הרבה אור.
אכן, הדרכותיו של הרב זצ"ל הן התשתית החינוכית של כל מגוון מוסדות התורה לגילאים השונים.
בשורות אלו, אתיחס במיוחד לישיבה התיכונית, שהיא מוסד חדש, יחסית. אך גם היא יונקת מהדרכתו של הרב זצ"ל.
עוד בשנת תרעי"ן, בהיותו עדיין ביפו, כותב הרב זצ"ל לרבה של חיפה את הדברים הבאים:
"... קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים, מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה. ואין לי דרך אחר כ"א לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעות העולם והחיים, והמדריך את הילדים ברוח צהלת החיים, בעז ואמץ לב, ובנקיון וסלסול הגון, שכל אלה כשהם מצטרפים אל הדרכת התורה ויראת שמים של אמת, מעטרים הם אותה ומאמצים את חילה... ". (אגרות הראיה א', אגרת רע"ד).
אמנם יש צורך להשקיע עבודה חינוכית מרובה כדי שהקודש ירומם את החול, אולם עובדה היא כי כתוצאה מקיומן של ישיבות אלה, זכינו שגדלו דורות של בני תורה יראי שמים, אשר ניתן למצוא אותם בכל תחומי החיים במדינת ישראל והם מהווים מופת אישי ומוכיחים באורח חייהם שהתורה היא תורת חיים ומאירה את כל תחומי החיים.
כמו כן אתייחס לישיבת ההסדר, שהיא יצירה חדשה, אבל בוודאי מושפעת מהותית מדבריו של הרב זצ"ל.
ובהקשר לדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ד'. לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל', לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר 'ברך ד' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
מבאר הרב זצ"ל את דברי הרמב"ם:
"ונראה שאעפ"י שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה. אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחויבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג"כ עבודת ד', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".
כלומר, במלחמה של כלל ישראל, שהיא עבודת ד', חייבים בני תורה במיוחד להשתתף. זהו היסוד של ישיבות ההסדר. וישיבות אלה גידלו ב"ה תלמידי חכמים שהם למופת באישיותם, בגדלות התורה שלהם ובלקיחת חלק במלחמת המצוה של כלל ישראל.
*
אם כן, כל תקומת התורה הארץ ישראלית, על כל חלקיה, נבנתה מכוחו, מתורתו ובדרכו של הרב זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
