ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה, ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ, השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבוא סער ויהפך מהפיכה, ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ה' ובתורתו".
כשכתב רבנו דברים אלו היה עם ישראל בשלב הראשון של גאולתנו, תקופה של חלוציות עם התנערות מהמסורת. השלב השני התחולל עם הקמת המדינה, תהליך שנמשך כבר ששים שנה, וכיום אנו נמצאים בקו התפר לקראת השלב השלישי, ואנו מצפים ל"סער שיבוא ויהפך מהפיכה" שחוסן ישראל יתגלה לעיני האומה כולה. אלא שהמהפכה הזו לא תתחולל מעצמה, בספרו "אורות התשובה" (פי"ב, יב) כותב רבנו שהיא תהיה פרי התעוררות של "עדיני לב חמושים בכח צדקת ה' העולים עד ראש הפסגה... עד אשר יתעלו בעילויה כל הדבקים בה". מי הם אלו שיחוללו את המהפך הזה, מי הם אשר יראו לכל ש"חוסן ישראל הוא בקודש עולמים?" לא הציבור המתרחק מתורה, אך גם לא אותו ציבור שאינו רואה את יד ה' בתחית ישראל בארצו, על אף כל תחלואיה, אלא הציבור הרואה במדינה ראשית התקיימות חזון נביאי ישראל לגאולת ישראל בארצו.
ציבור תורני-ממלכתי כזה, העתיד לחולל את המהפכה הצפויה לא יווצר מעצמו, הופעתו מותנית בכמה גורמים:
א. הכשרת גרעין רחב של תלמידי חכמים, גדולים בתורה ואנשי מופת, אוהבי עמם וארצם והרואים בחייה הממלכתיים של מדינת ישראל מצווה מן התורה, ומאיישים תפקידים תורניים וחינוכיים בחברה הישראלית.
ב. במקביל, התגבשותו של ציבור גדול, של אנשי מעשה, בעלי ידע והתנהגות תורנית, המעורה ופעיל בכל תחומי חייה של המדינה.
יכולתו של ציבור זה והצלחתו להשפיע אף הן מותנות בכמה תנאים:
א. היותו בעל משנה תורנית וממלכתית מגובשת, המעוגנת ומבוססת על המקורות, ונותנת פתרונות הלכתיים ועיוניים לשאלות המתחדשות בחיים הממלכתיים, החברתיים והאישיים.
ב. יכולתו של ציבור זה לפעול במסגרת אחידה, מונהג בידי מנהיגות איכותית מובילה, המודרכת בהחלטותיה בשיקולי טובת הכלל בלבד.
ג. ציבור זה צריך להיות בעל אחריות לאומית. הנושא בעול האומה הישראלית, חדור אהבת ישראל וארצו, ומבקש טובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל.
איננו פועלים בחלל ריק, מאז הקמת המדינה התרחשה בציבור הציוני דתי מהפיכה תורנית, ובמקביל לרפיון הרוח שחל בציבור הכללי מאז הקמת המדינה, צמח לנו ציבור לתפארת, הפרוש על פני מרחביה של הארץ, מהגולן בצפון עד אילת בדרום. אלא שציבור זה חסר עדיין מנהיגות מוסכמת ומובילה, וכן לא נתגבשה לו עדיין משנה ציבורית שתדע להתמודד עם הבעיות הממלכתיות, החברתיות והאישיות המתחדשות לבקרים בחברה הישראלית.
ציינו כבר שהציבוריות התורנית ממלכתית משובצת במשבצות של מוסדות וקהילות בכל מרחביה של ארץ ישראל. אחר המרכזים שעשו לנו את החיל הזה היה בית מדרשו של הראי"ה זצ"ל, ומשנתו היא האחת המאירה באור תורה את מהלכי חיינו הממלכתיים. על התופעה הזו אפשר לומר שנתקיים בה המאמר" מעשי אבות סימן לבנים", אפשר לראות את הראי"ה בראשוניותו, בתכונותיו ופעליו, דומה לאבינו אברהם. אחריו תלמידו הגדול הרב חרל"פ שלא יצא מימיו מארץ ישראל דומה ליצחק אבינו, ואילו מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שהקים את משפחת הישיבה מעשה יעקב אבינו בידיו, שהעמיד את י"ב השבטים, משפחת בית ישראל. אם נמשיך את קו המחשבה הזה הרי לאחר תקופת האבות בא עידן הבנים, מאות תלמידים המורכבת מאישים שונים, שרק בפעולה משותפת, איש איש בדרכו ותכונותיו יצליחו להקרין מאורם על ישראל ומפעליו. אך כידוע "פרק הבנים" הוא הקשה ביותר, הוא מזכיר לנו את יוסף ואחיו. כשכל אחד מן האחים חשב שהוא הממשיך האוטנטי והבלעדי של בית אברהם, רבותינו הכשירו לנו את התשתית הרוחנית והאנושית להארת הגאולה באור תורה, בידינו להתאחד ולפעול במשותף להעלאת מחשבת הגאולה ולהגשימה בחיי המעשה, אם נדע לפעול יחדיו כאיש אחד בלב אחד עם כל ההבדלים שישנם בין איש לרעהו, כי אז נצליח לקדם את המהפכה היהודית בחברה הישראלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
