ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במקורותינו אנו מוצאים שהקשר שבין הקב"ה לישראל מקביל לקשר שבין איש לאישה.
על הפסוק "נודע בשערים בעלה" מסביר הזוהר הקדוש שעם ישראל (האישה) מתחבר ('נודע' = חיבור, מלשון "והאדם ידע את חוה אשתו") אל הקב"ה ('בעלה') ע"י לימוד התורה, אך כל אחד ואחד יש לו שיעור ומידה משלו ('בשערים'), כלומר מקום משלו ודרך משלו בלימוד התורה.
כך גם אנו רואים שהמשנה במסכת תענית קוראת למתן תורה "יום חתונתו" של הקב"ה.
התורה הייתה גם לפני מתן תורה, כפי שכתוב במשנה (מסכת קידושין) שאברהם אבינו קיים את התורה כולה עוד קודם שניתנה. אבל המדרש מלמד אותנו (שמות רבה), שבאותה תקופה התורה לא הייתה מחוברת עם העולם, לא הייתה מציאות של חפץ גשמי שיש בו קדושה רוחנית (כגון מזוזה או תפילין): "השמים - שמים לה', והארץ - נתן לבני אדם".
החידוש של מתן תורה הוא, שעכשיו אפשר לגלות את הקדושה הזאת בעולם. לא מדובר כאן רק ברעיונות רוחניים כפי שהיה בזמן האבות, אלא ניתן לנו כוח לחבר בין הפכים, לחבר את העולם הגשמי עם הקדושה הרוחנית. יכולים אנו לרומם ולזכך את העולם, עד שנזכה בקרוב לגאולה שלמה.
מכאן ניתן ללמוד גם על המציאות הזוגית בבית היהודי.
כמו הקוטביות הקיימת בין הרוחניות והגשמיות גם איש ואישה הם הפכים מבחינות רבות, וקשה זיווגם כקריעת ים סוף. אולם כאשר החיבור הוא מתוך הדרכת התורה (חתונה כדת משה וישראל, דיוק בקיום הלכות טהרת המשפחה וכו') הברכה מתקיימת בבית. נכון שכל זוג הוא עולם בפני עצמו, ויש להם דרך אישית בקשר הזוגי (לכל אחד יש השיעור שלו...), אולם לכל לראש, כל האופנים וההנהגות האישיות בבית, צריכים לנבוע מתוך התורה.
כאשר נוהגים בדרך הזאת מרוממים ומזככים את הקשר שבין הבעל לאשתו, ומתקיימים בהם דברי חז"ל: "זכו (מלשון זיכוך) - שכינה ביניהם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
