ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
"וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח".
נשאלת השאלה מה הקשר בין שאלת הירושה של נחלתו למחלוקת קרח ועדתו.
בפרשת בלק, בשבוע שעבר, הבאנו את הדעה כי למשה רבנו היה דין מלך שנאמר:
"יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".
נחלקו רבותינו בברייתא: "תנו רבנן: הרוגי מלכות נכסיהן למלך, הרוגי בית דין - נכסיהן ליורשין. רבי יהודה אומר: אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין" (סנהדרין דף מח ע"ב).
כדעת תנא קמא מוסברת בתלמוד הירושלמי בשם רבי תנחומא, העדפתו של יואב להיות נידון בסנהדרין בדין רוצח ולא לההרג בידי בניהו בן יהוידע מדין מורד במלכות שלמה וז"ל: "א"ר תנחומא לסנהדרין ברח כהדא דתני הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין הרוגי מלכות נכסיהן למלכות אמ' יואב מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בני ואל יהרגיני המלך ויירשני"
(מכות פ"ב ה"ז).
גם הרמב"ם פסק כתנא קמא: "כל הרוגי מלכות ... וממונם למלך" (ה' אבל פ"א ה"ט).
לפי דעה זו קל להבין מדוע קיבל אחאב את כרמו של נבות היזרעאלי לאחר שאיזבל שכרה עדי שקר שהעידו עליו כי מרד במלכות.
אם כך, מסביר בעל ה"משך חכמה" שבנות צלפחד ה"חכמניות" מדגישות כי אביהם לא מרד במלכותו של משה וממילא משה איננו יורשו והן זכאיות לתבוע את נחלתו.
(במאמר מוסגר נביא את שיטתו כי בכל מקרה משה לא היה לוקח את רכושו של צלפחד, כי הקפיד שלא להנות מכספי ציבור גם כשהגיעו לו על פי דין. לכן גם לא נהנה מכספי המורדים בעדת קרח והם ירדו שאולה עם רכושם).
זכותו של המלך להרוג את המורדים במלכותו איננה מוטלת בספק. זכות זו מעניקה לו גם את רכושם של המורדים. נשאלת השאלה האם המלך יכול ל"דלג" על שלב "עונש המוות" ולהחרים את רכושו של המורד גם בלי להורגו?
לבעל ה"מנחת חינוך" (מצוה תצז), הדבר פשוט שכן בקל וחומר, אם המלך "זכאי" להרוג כל שכן שהוא רשאי לזכות בממון.
אבל ב"שיעורי ר' דוד" (סנהדרין אות תקעב) הקשה על דבריו:
א. מדוע הרמב"ם הביא דין זה רק בהלכות אבל ? משמע מכך שירושת המורד היא תוצאה של הריגתו ולא זכות שעומדת בפני עצמה.
ב. לפי הירושלמי מה הרויח יואב בבריחתו לבית הדין, עדיין שלמה היה יכול להחרים את רכושו? עוד קשה מדוע היה צריך אחאב לרצוח את נבות הרי היה יכול לקחת את כרמו אחרי שהוכיח שהוא מורד במלכות?
מכל זה מוכח כי אין למלך "זכות" ברכושו של המורד אלא שהוא יורשו אך ורק אם הרגו.
כיצד נשיב על הוכחתו הנגדית של ה"מנחת חינוך"?
נסביר כי הלכה זו באה להגן על רכוש האזרחים מפני השלטון. אם אכן היה המלך יכול לשלוח את ידו ברכושם של אזרחיו במקרה שהיה מכריז עליהם כמורדים מלכות, ה"פיתוי" לעשות זאת היה גדול. התירוץ היה: "בסך הכל מדובר בכסף".
אבל אם הדרך אל כיסו של האזרח עוברת דרך "ההכרח לרוצחו" קודם הירידה ל"ירושתו", גם שלטון מושחת ירתע מכך.
מעיון בפרשת בנות צלפחד הרווחנו גם פרק נוסף בלימוד הלכות שלטון וסמכויותיו.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לשלטון שילך בדרכו של משה,
שלטון שהנאה מכספי ציבור איננה כלולה ב"זכויותיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
