ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
והנה, לתדהמתו, במקום ציורים מרהיבים הוא רואה... מספר כתמי צבע סתמיים. בחמת זעם, הוא ניגש חזרה לקופת המוזיאון וצעק על הקופאי שיחזיר לו את כספו.
כששמע הקופאי את מעשיו וטענותיו, חייך ואמר לו: "חמוד שלי, אם רוצה אתה לראות את יופיים של הציורים, תתבונן בהם מרחוק, ואז תראה את כל כתמי הצבע הסתמיים משתלבים לציור יפהפה".
רובנו נוטים לבחון את המציאות מקרוב. כלומר - אנו נוטים להתעסק בתהליכים המתרחשים סביבנו בעיקר דרך המקרים הנקודתיים השונים השוטפים כל העת במהדורות החדשות ואתרי האינטרנט. ידוע שגם בעת שקורים אירועים גדולים, כאסון טבע גדול או מאורע היסטורי, העיתונות אוהבת להתמקד בסיפור הפרטי של איש זה או אחר שחווה בצורה ייחודית את המאורע.
אך האמת היא שחשוב שמידי פעם נתרחק מעט, נביט על המציאות במבט כולל יותר, וננסה לנתח תהליכי עומק. מבט זה יאפשר לנו להכיר את המציאות לעומקה ולגזור ממנה תובנות חיים.
ומההקדמה - למאורעות הזמן האחרון . בימים אלו אנו מצויים בתוך השבר, הצער והאבל הגדול של ה'שלושים' לפטירתו של מו"ר הראשל"צ גאון עוזנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אשרינו שזכינו לאור כה גדול בדורנו, ואוי לנו כי הסתלק מעימנו. זוכים אנו לשמוע סיפורים רבים ונפלאים על גודלו וקדושתו של הרב. סיפורים אלו הם חשובים מאוד לכל אחד ואחד מאיתנו, כדי שנלמד מהם מוסר השכל ו"גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה".
יחד עם זאת, חשוב שאנו בני הציבור הדתי-לאומי שזכינו שהרב יטביע עלינו גם חותם ציבורי, נעסוק גם בתהליכי העומק אותם עברנו תחת הנהגתו. (ברור שהרב לא היה רק מנהיגו הרוחני של הציבור הדתי-לאומי, אך דווקא בשל כך מנהיגותו הטביעה בציבורנו כיוונים חדשים). הרי, בסופו של דבר, מלבד הספרים וחידושי התורה, תהליכי עומק אלו הם מורשתו העיקרית של הרב לדורות.
מבין תהליכי עומק אלו, ברצוני לציין כאן נקודה אחת, שהיא גם נקודה למחשבה לכולנו. ידוע, כי תורת ארץ ישראל ומשנת הגאולה השולטות בכיפה בעשרות השנים האחרונות בציבורנו, יונקות מבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק. בית מדרש זה קיבל את תורתו בנושאים אלו מהגר"א, אשר קבע כי יש לפעול בדרך הטבע למימוש חזון הגאולה. כך מוצאים אנו את מו"ר הרב צבי יהודה ותלמידיו וכולנו - כציבור יוצאים להקים את מפעל ההתנחלויות ליישוב מרחבי ארצנו הקדושה. אנו נוטעים בית, שותלים עץ, מתגייסים לצבא ומנהלים מאבקים פוליטיים וציבוריים למען אחיזתנו בארץ. כך מקדמים אנו את הגאולה בכלי עולם המעשה.
כמובן, הפעולה האנושית בכלי עולם המעשה לא סותרת באופן עקרוני את האמונה בכך שבעומק הקב"ה מוביל את התהליך, שהרי כך מקובל מבית מדרשו של הגר"א - "'אלה ברכב ואלה בסוסים', 'ואנחנו בשם ה' נזכיר' על הרכב ועל הסוסים". כתבתי 'עקרונית לא סותרת', מפני שבפועל לציבור רחב קשה להחזיק במקום רוחני גבוה כל כך, ולכן בקלות אפשר להתמקד בעשייה המעשית ולשכוח מעט לתלות עיניים לשמים.
בנקודה זו מתרחשים שני תהליכים משלימים. הראשון - הקב"ה מלמד אותנו, שבעולם המעשי לא כל כך פשוט. כך באים לעולם האסונות של הסכמי אוסלו וההתנתקות, ואנו מגלים שלמנוע אותם זה מסובך (בלתי אפשרי או מסובך?). השני - הגר"מ אליהו זצ"ל הופך להיות ממנהיגי הציבור הדתי-לאומי. הרב מגיע מבית מדרש אחר, בית מדרשם של הבן איש חי וגדולי המקובלים הספרדים הירושלמים. גם בית מדרש זה חותר לגאולת הארץ והגאולה השלימה, אך כליו העיקריים להבאת הגאולה הם התפילה ופעולות רוחניות נשגבות. כך הולכות בציבורנו ומתרבות עצרות התפילה בהובלת הרב, ואנו נושאים את עינינו יותר ויותר השמיימה.
אצל הקב"ה הכול מחושב. "דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו". הרב בא ומשלים בתהליך הגאולה מרכיב חשוב ועיקרי, את המרכיב של נשיאת עיניים השמיימה.
נתפלל שנזכה לשלב את הדרך של הגר"מ אליהו עם דרכם של שאר רבותינו, (הנה, מיד לאחר ההלוויה של הרב התקיים בהובלת תנועת 'קוממיות' מאבק משמעותי ובעל הד ציבורי בתוכנית ההקפאה סביב למבנה בבית אל) כך שתפילה ומעשה יחדיו יביאו את הגאולה השלימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.















