ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- מעמד חברה בע"מ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
האם מודל זה של דיני השליחות יש בכוחו להסביר את כל הפעילות העיסקית? נראה שלא, שכן ישנם מעשים בהם ההלכה אינה נותנת תוקף לשליחות. נדון בשתי הלכות המגבילות דיני השליחות:
א. "לתיקוני שלחתיך ולא לעיוותי" - ההלכה מאפשרת למשלח להתנער ממעשה שלוחו במקום בו ביצע את השליחות באופן שיצר נזק למשלח, בטענה שלא ניתנה לשליח סמכות לביצוע מעשה שיגרום לו נזק, אלא הסמיכו רק לפעולה מועילה.
האם יוכלו בעלי המניות לטעון כן ביחס לפעולה מזיקה של נציגי החברה?
התשובה לכך היא , שבמקום בו המשלח מקבל על עצמו על תוצאת מעשיו של שליחו, יהיו אשר יהיו, לא מתקבלת טענה של 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' (שו"ע חו"מ סי' קפ"ב סי' ג).
גם במקרה דנן נראה, שאומדן הדעת הוא שהמשלח (בעלי המניות) נכון לקבל על עצמו כל תוצאה של שלוחיו (נציגי החברה), שאם לא כן אין מי שיסכים לפעול מול נציגי החברה. שהרי, אף אדם לא יבצע שום עסקה עם נציג חברה אם ידע שלבעלים יש יכולת לבטל את תוקף העסקה. זהו גם מנהג המדינה, ועל פיו יש לפרש את השליחות. על פי זה אכן ניתן להשתמש בהלכות שליחות ביחס ל"חברה".
ב. אין שליח לדבר עבירה, ואין שליחות לנזיקין - ההלכה אינה מכירה בתוקפה של שליחות לפעולה שמהווה עבירה. גם מעשה נזק בכלל עבירה הוא, ועל כן לא ניתן ליחסו למשלח. דוגמא, אם עובד בחברת יעוץ, נתן עצה רעה ללקוח, באופן בו הוא חייב בתשלומי נזק (מדין מראה דינר לשולחני) - לכאורה, לא יתכן לחייב את שולחו על פעולה זה.
אם כך קשה, האם ומדוע יש יסוד לתביעה כלפי נכסי החברה על נזק שביצעו עובדיה? האם יוכלו בעלי המניות להתנער מפעולת נזק שבוצעה בשם החברה?
לענ"ד, התשובה לשאלה זו אינה יכולה להימצא בדיני השליחות, ונענה עליה בע"ה בשיעור הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
