ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"האם זהו תלמיד חכם?!"
חרה לרב על דבריו, אך הוא שתק, נתן לאברך המבויש את מנתו ופטרו לשלום. העשיר, שנוכח כי לא יקבל את מבוקשו, עזב את המקום בכעס.
בלילה, כשנרדם הרב, הודיעו לו בחלומו כי חטא כאשר לא מחה על עלבון האברך, ולכן נגזרה עליו גלות במשך שנה. הוא קם בבוקר, זכר את חלומו והצדיק עליו את הדין.
בצאת השבת החליף את בגדיו בבלואי סחבות, נטל תפילין ומעט לחם, נפרד מבני ביתו ויצא לדרך. רגליו השתרכו בחול הלוהט מישוב לישוב. לא פעם היה צמא ורעב, אך קיבל את סבלו באהבה וביקש מבוראו שימחל לו על חטאו.
לאחר כמה שבועות של נדודים הגיע, בבוקר יום ששי, לשדה הסמוך לאחת העיירות. רעיונותיו שוטטו בעולמות עליונים. הוא התעמק בפסוק הראשון של פרשת 'בחוקותי'. ארבעה-עשר חידושים התחדשו לו על הפסוק, והוא רשמם על פני החול במקל שבידו. הוא הוסיף ללכת כשרוח חדשה מפעמת בקרבו, ו-14 פירושים נוספים על הפסוק עלו בלבו. שוב רשמם במקלו על הקרקע. לאחר כברת דרך נוספת, אירע הדבר בשלישית.
לאחר מכן מיהר לעיירה הסמוכה. הוא הצניע במהירות את חפציו ועמד לקבל את השבת בבית הכנסת בפינת האורחים העניים. בסיום התפילה הבחין בו השמש והזמינו לסעוד אצלו.
לקראת סיום הסעודה אמר בעל הבית לאורחו כי הם נוהגים לסיים את הסעודה בבית רב העיר, והזמינו להצטרף. כאשר הגיעו, הצטנע האורח בפאתי השולחן.
דממה שררה בחדר. רב העיר הקדוש השעין את ראשו על ידיו והיה דבוק בעולמות עליונים. לאחר כמה רגעים החל לשאת את דברו. הוא פירש את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" ב-14 פירושים, וסיים: "שמעתי את הפירושים בפמליה של מעלה משמו של הצדיק רבי חיים בן-עטר, החי בעולמנו".
"חיים בן-עטר", נשמע קולו של האורח מירכתי השולחן.
הקהל רגז על הקבצן העלוב, שמעז לבטא את שם הצדיק ללא תארי כבוד. השמש, שחש כפטרונו של האורח, ביקש מכולם להניח לאורח חסר הדעת.
למחרת שוב הציע השמש לאורחו לבוא עמו לבית הרב, אך הזהירו לבל יעז לדבר כך שוב.
לאחר שעה של התפשטות הגשמיות, החל הרב לפרש את הפסוק הראשון של "בחוקותי" ב-14 אופנים חדשים, וכאשר סיים, גילה כי אלו חידושיו של הצדיק הקדוש רבי חיים בן-עטר.
"חיים בן-עטר", נשמע שוב קולו של הקבצן האורח.
הפעם הרב נחרד וביקש להעניש את האיש שזלזל בכבוד הצדיק שדבריו נלמדים בפמליה של מעלה. השמש התחנן שוב שיניחו לאורחו מפני שעניותו מעבירה אותו על דעתו.
בסעודה השלישית התלהב הרב ביותר, חידש 14 חידושים נפלאים נוספים, וגילה שוב כי קיבלם משמיים משמו של "הצדיק הנשגב, רבי חיים בן-עטר".
האורח הזדקף והכריז: "חיים בן-עטר".
כולם הזדעזעו. השמש לא העז לפצות את פיו. הוחלט פה אחד ועל דעת הרב, כי יש להעמיד את הקבצן החצוף לדין על ביזוי תלמיד חכם. עד למשפט, כלאו אותו בחדר קטן. הרוחות נרגעו והקהל המשיך בסעודתו.
לפתע פרצה סערה נוראה. רוח עזה החלה לנשב ועקרה עצים ורעפים. הופיעו ברקים מסנוורים ורעמים מחרישי אוזניים. זעקות שבר וקריאה לעזרה נשמעו מכל עבר.
כאשר ראה זאת רב העיר הסתגר בחדרו כדי לשאול במרומים מדוע פרץ הסער הנורא.
"עליך לדעת", נענה הרב, "כי האיש שכלאתם הינו רבי חיים בן-עטר. במשך כל השבת נחים הרשעים מהגיהנום, אך בצאתה, כאשר מבדיל רבי חיים בן-עטר, מתחילים ימות החולין, ואז מוסק הגיהינום והרשעים מושלכים אליו. אבל עתה, כשהצדיק יסוד עולם יושב במאסר ומנוע מלהבדיל, שוררת מהפכה בעולמות העליונים. מלאכי החבלה תובעים להשליך את הרשעים לגיהנום, ואילו הרשעים טוענים שלא יצאה השבת מפני שרבי חיים בן-עטר לא הבדיל על היין. זו הסיבה לסערה המשתוללת בחוץ, וכדי להשקיטה עליך לשחרר את הצדיק, וגם לבשר לו שחטאו כופר וגלותו תמה".
הרב מיהר לקיים את הציווי, ולאחר ההבדלה ושוך הסערה, בכה לפני ה'אור החיים' הקדוש שיסלח לו על הפגיעה בשגגה בכבודו. הצדיק מחל לרב והודה לו, אך סירב להפצרותיו להישאר במחיצתם זמן מה, וללא שהיות יצא לדרכו כדי להספיק להגיע לעירו לחג השבועות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










