ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
התלמוד במסכת כתובות דן במקרה כזה ושואל מה עושים, אם צריך להמשיך בטקס הקידושין, מה עם שבוע שבע הברכות והשבעה, האבל - איזה טקס מקבל עדיפות בזמן ובמקום. כתלמיד צעיר בישיבה הייתי משוכנע שהתלמוד מפליג בדמיון ודן במצב לא מציאותי. אך התלמוד תמיד מציאותי ונאמן לחיים, וכל מה שכתוב בתלמוד אכן קורה בזמן כזה או אחר.
הייתי עד גם למחלוקות מרות בין הורי הכלה והורי החתן שנמשכו גם מתחת לחופה ובזמן הקידושין עצמם. במקרה כזה לא רק ערכתי את הקידושין אלא נאלצתי גם לשמש כשופט בסכסוך משפחתי שהתנהל בפומבי לזוועתם של כל הסקרנים והאורחים.
אבל כל אלה אירועים חריגים שלא מייצגים באמת חתונות באופן כללי. עם זה, שוב התלמוד איננו טועה ומזהיר אותנו שאין חתונה בלי כעס, תסכול וסכנה של חילוקי דעות. ידיעת האמת הזאת מראש, בשלבי התכנון של החתונה ובטקס עצמו, מאפשרת להתכונן מבעוד מועד ולצמצם את הבעיות, ליישר את ההדורים ולאפשר אווירה חגיגית של חתונה בזמן החופה.
אני תמיד מתרגש בחתונות, מפני שהתורה לימדה אותנו שהעם היהודי נשען ומתקיים על הבית והמשפחה. המשפחה היא הדבר החשוב ביותר, לא הקריירה או ההשכלה, העושר או הזדמנויות חומריות. כשבני ישראל נספרים בתורה זה תמיד לפי משפחות. למעשה, המסורת היהודית אוסרת לספור יהודים כיחידים באופן ישיר. לכן כל חתונה מאששת את הרציפות וההתפתחות שלנו כעם. היא סמל לאמונה בעתיד ולתקווה לטוב בחיים הלאומיים והאישיים.
חכמי התלמיד הדגישו שמצווה לשמח את החתן והכלה בליל כלולותיהם. שירה, ריקודים ומוזיקה (אם כי אינני בטוח שהם התכוונו לעוצמה מחרישת האוזניים שבה היא מושמעת היום), מחיאות כפיים וכדומה - כולם חלק מהאירוע המשמח הזה. התלמוד אפילו מלמד אותנו שהמלכה הרשעה איזבל, אשתו של אחאב, שהיתה עריצה ועובדת עבודה זרה, מחאה כפיים ורקדה בחתונות, ולכן שכרה היה שהכלבים לא קרעו את בשרה, וכפות ידיה ורגליה נשארו שלמות. הצדק של הקב"ה מדויק ומדוקדק.
כשאדם משתתף בחתונה של ילדיו, אחיו או נכדיו זאת בוודאי זכות מיוחדת ואירוע חשוב. אז אדם רואה את רציפות המשפחה שלו וחש את הנצח שיש בוו שמאפשר לנו להתקיים גם אחרי המוות. אנחנו מאחלים כל טוב לזוג הצעיר על אף שאנחנו מבינים שיש בחיים בעיות, קשיים ואתגרים לכל זוג ולכל משפחה.
למרות כל זה, יש בחתונה תחושה של שלווה ותקווה, מפני שהחיבור של גבר ואישה בברית הנישואים הוא צו אלוקי והבסיס לחיים אנושיים ולתרבות האנושית. הברכות שאנחנו אומרים בטקס הקידושין ובסעודה מאשרים את השקפת העולם הזאת, בהן הקב"ה עצמו, כביכול, נותן תוקף לאיחוד הזה שבין גבר לאישה, כפי שעשה בברית הנישואים הראשונה של אדם וחווה בגן עדן.
הקב"ה הוא, כביכול, אחד האורחים בכל חתונה יהודית שבה הברכות האלה נאמרות. הנוכחות שלו מרוממת את הטקס ואת הסעודה, מעניקה להם קדושה ומוסיפה להם שמחה.
טקס הקידושין, הסעודה והשמחה מראים לנו שזוג חדש נושא עמו משהו מן הנצח לחייו החדשים יחד. חודש סיון הוא אכן חודש שמח, מפני שאתו באות החתונות וכל הדברים הנפלאים והקדושים שהן מייצגות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















