ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
ובתוספות (שם) משמע שאלו התנאים הם דווקא באותם מצוות, ואילו לשאר מצוות יהיה אסור. לעומתו השאילתות דרב אחאי גאון מתיר אפילו לשאר מצוות. הרמב"ם (הלכות מלכים ה') כתב שמותר לצאת לסחורה ולהרוויח, אבל בכל זאת לא לשכון בחו"ל באופן קבוע, ומוסיף שם: "ואף על פי שמותר לצאת בתנאים המסוימים הנמנים לעיל, זו אינה מידת חסידות שהרי מחלון וכיליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".
ובאמת השאלה נראית כמחלוקת שם בגמרא בין רבי אליעזר שאומר שמכל מקום נתחייבו כליה למקום (כדברי הרמב"ם), ובין רבי יהושע שאומר שחס וחלילה לומר שזה היה חטא, דהלוא היה מותר להם לצאת למואב, אלא שחטאם היה שלא התפללו בעד דורם. הראשונים והאחרונים דנו בשיטת הרמב"ם, מדוע נתחייבו כליה על דבר המותר. פאת השולחן (סימן א'), וערוך השולחן העתיד (הלכות מלכים) דנו על זה, וגם נידון באריכות בשדי חמד (חלק ו' מערכת ארץ ישראל).
והלכה לחוד, אבל למעשה יודעים אנו שכבר אלפי שנים יהודים ירדו מארץ-ישראל והשתקעו בגולה, לאו דווקא מטעמי ההיתר שמובאים בתלמוד. רוב רובם של המקרים האלה היו משום שלא יכלו להסתדר בממונם ובגופם בארץ-ישראל והוכרחו לרדת לחו"ל. לא מצאנו שהיורדים האלה נקנסו בשום אופן בתוך הקהילה שאליה הם באו וקבעו מושבתם. ואולי זה כוונת הרמב"ם "שנתחייבו כליה למקום", כי ה' יודע תעלומות לטוב או למוטב, אבל בעיני אנשים אין לשפוט אותם ולחייבם בשום דבר.
ואפשר בדרך דרוש לתאם את שיטות רבי אליעזר ורבי יהושע ודברי הרמב"ם, שמחלון וכיליון התחייבו בדיני שמיים משום שהם היו גדולי הדור, ומגדולי הדור מצפים לנהוג לפנים משורת הדין. ולכן אף על פי שזה היה מותר, מכל מקום נתחייבו לשמים בהיותם גדולי ומנהיגי הדור, ואצל גדולי הדור בשמים פוסקים שדינא הכי, בעניינים של לפנים משורת הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
