ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ [ו, יא].
"אם נזיר חוטא הוא וצריך כפרה, משום שציער עצמו מן היין, והאדם צריך לתן דין וחשבון על כל מה שראה ולא נהנה ממנו, ובשביל כך "הוה ר' אלעזר מצמית פריטי, והוה זבין מכל מין ומין" - ק"ו שחטא גדול ועצום הוא מי שמצער את חושיו הרוחניים, את הרגשותיו העדינות ואת שכלו, ומונע מהם אותה ההרחבה והרגשת העונג העליון והנעים של ידיעות נחמדות ושל הרגשות עדינות. וכמו שהיסוד בהנאות החושים הוא שיהיו נערכות בדרך תמים, בהתעלות מוסרית ורוחנית, בהמשכה אל היושר והצדק, אל המוסר הטוב ואל הרחמים, בין כלפי העולם כולו בין כלפי עצמו, ובזה מתכשרות ההנאות הכשרות כולן - כמו כן עולות הן ההנאות הרוחניות במעלתן ע"י הזיכוך המוסרי היותר עליון. וכפי מדה העליונה של האמת והטוב המבורר בנשמה, ככה עולה הוא ומתלהב האור הבהיר, התופס את כל האמת, הטוב והחסון, האזור באזירת הגבורה העליונה, וממולא בהוד תפארת המסולאה, ועל פיהם הכל מתקדש מתטהר, משתגב ומתערץ. וההארה העליונה משפיעה קרני הוד, שעל ידם כל חמדת הידיעות וכל שפעת ההרגשות בוקעות הן וחודרות אל תוכיותה של הנשמה העליונה, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, גדולי הגיון וטובי לב, אשר לאמת ואמונה יגברו תמיד באוצר מלא של חכמה ודעת, שחוסן יראת אלהים אמת הוא מעוזם" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ ג' פסקה יב].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק י"א)
בשנות כהונת מרן הראי"ה כרבה של ירושלים וכראש הרבנים בא"י, נמצאו מתי מעט אנשים אשר לא קיבלו ברצון את רבנותו, וניסו לערער את מעמדו בפרט ואת מעמד רבני ירושלים בכלל, בדרכים שונות ומשונות.
במסגרת זו ניסו אותם אנשים מתבדלים להכתיר רבנים מקבוצתם כ'רבני ירושלים', ולהציגם בפני יהודי חו"ל כמנהיגי הציבור, תוך שהם מכתירים אותם בתארים לא להם: "מארי דארעא קדישא", "רבני ירושלים", ועוד ועוד. בחלק מן המקרים היה זה אפילו בניגוד לרצונם של אותם הרבנים שזכו להכתרה מפוקפקת זו. בנוסף לכך, הוציאו המתבדלים דיבה על ספריו הקדושים של מרן הראי"ה.
כמובן, יושבי ירושלים, אשר הכירו מקרוב את המציאות האמיתית, הבינו מייד את הזיוף שבטענות המתבדלים. אך התעורר חשש כי אנשי חו"ל התמימים, בהיותם רחוקים מחיי ירושלים ואינם בקיאים בטיב מעלליהם של אותם מתבדלים, יתפתו להאמין לטענותיהם, ועל ידי כך יתערער מעמד התורה בארה"ק ח"ו. לשם כך פרסמו רבני ירושלים את המציאות האמיתית בירושלים, והודיעו מי הם הרבנים מנהיגי-הציבור באמת.
'קופת הרבנים'
והנה באחד הימים שלחו המתבדלים מכתבים לחו"ל הקוראים לתרום ל'קופת רבנים' העומדת תחת רשותם, באשר היא כביכול אוספת כסף לטובת ת"ח נצרכים שבירושלים. על המכתבים הופיעה חותמת של 'ועד העיר האשכנזי' (הישן), אודותיו סיפרנו בהרחבה בגליונות הקודמים.
רבני ירושלים, שהבינו כי מדובר בסך הכל בהמצאה נוספת פרי דמיונם של המתבדלים, מיהרו למחות כנגדה, במכתב-גלוי שהודבק על קירותיהם של מאות בתי הכנסת ובתי המדרש בירושלים.
את מכתב המחאה הדפיס ופרסם 'ועד העיר לקהילות האשכנזים', אשר עמד תחת נשיאות הרי"ג הורביץ זצ"ל [על הקמת הועד סיפרנו בגליון הקודם]. בסופו של המכתב הובאו דברי מרן הראי"ה (דברים אלו לא נדפסו בשום ספר עד היום, ואנו מפרסמים אותם כאן בהשמטת שמו המלא של נשוא המכתב). והנה תוכן המכתב:
מכתב המחאה
של רבני ירושלים
"ב"ה פעיה"ק ירושלם ת"ו.
ברור דברים
בימים האלה שבו אלינו מכתבי-קריאה שנתפרסמו בשם ועד העיר למקהלות האשכנזים בעירנו הקדושה בבקשת כספים עבור "קופת הרבנים" אשר על יד ועדנו זה, ותהם כל העיר מי הוא אשר ערב לפרסם מכתבי בקשות כאלה בשם ועד העיר במקום שאנחנו מרגע הראשונה עשינו לנו עיקר גדול שלא לבקש שום עזרה ותמיכת כסף מן החוץ לא לעצמנו ולא לאחרים, וכאשר פרסמנו בראש ולא בסתר במכתב גלוי שהוצאנו תיכף אחרי בחירתנו הישרות.
בחקרנו על שורשם של מכתבי קריאה נודע לנו לדאבוננו כי האיש ר' ר"ש י', אשר אחרי הדחתו ממשמרתו בתור סופר באחד המוסדות שבפעיה"ק נכשלנו אנחנו בו ושרת בתור מזכיר הועד עד שמצאנו לנחוץ - מפני תעלוליו - לגלות דעתנו באסיפה רבה כי אין לו שום שייכות אל ועד העיר, והאיש הזה שנשאר בחוץ עם עוד איזה מחרחרי ריב משתמש באדריסות שונות ומפיץ המכתבים הללו בשם ועד העיר האשכנזי בתור מזכירו או בשם קהילות החרדים שזה חוצפה גדולה, וכדי להונות את בית ישראל הרחוקים מציג הוא לנס במכתביו אלה שמותיהם של אנשים שונים מבני כוללו כולל אונגארן ושלא מבני כוללו ועל גביהם את שמות הרה"ג הישיש ר' יצחק ירוחם דיסקין נ"י והרה"ג הישיש ר' חיים זאנענפעלד נ"י במקום שהכל יודעים שהרי"י דיסקין נ"י בזקנותו המופלגה קמו עיניו מלראות וגם הר"ח ז"פ [=הרב חיים זוננפלד] שיחי' הוא חלש מזקנה ואינם יכולים לישא עליהם אחריות צבורית, וגם כי מעולם לא התעסקו ברבנות, ושניהם ת"ל אינם זקוקים לעזרה של "קופת הרבנים" כי הרי"י דיסקין הוא גבאי של בית היתומים ומשכורתו שלמה לפי כבודו. והר"ח ז"פ הוא ראש לכולל אונגרן. וגם הרב משה נחום וואלענשטיין והרב ר' מרדכי ליב רובין מקבלים משכורתם מקופת הציונים, וכל הרבנים עמודי ההוראה בפעה"ק אינם חפצים ליהנות מקופה שכזו ונמצא קופת הרבנים אין כאן כ"א במת יחיד אשר בדה הפקיד הנז' לתועלתו ומגמתו הפרטית.
בשים לב לעלבון התורה והשפלת כבוד עיה"ק וכבוד רבניה אשר במכונה כזאת שכל יסודה הוא רק לסתור ולא לבנות ושעלולה לגרום נזק רב למוסדות התורה והיראה שבעה"ק, מוצאים אנו א"ע [=את עצמנו] מחויבים להודיע בשער בת רבים בשמינו ובשם כל רבני ירושלם להוקיע את הדברים נגד השמש כי ה' ר"ש י' אין לו שום יפוי-כח ושום זכות לדבר בשם ועד העיר אפילו חצי דבר, וקופת הרבנים הוא במת יחיד שלו המשתמש בהכסף רק לעניני מחלוקת ולבזות את עיה"ק ורבניה.
ואחב"י הנדיבים העושים והמעשים בכל מקום שהם ישימו נא לבם ויזהרו הזהר והשמר מהלכד ח"ו בהפח היקוש למו המזכיר שעבר, ובשום ענין ואופן לא יתנו לו יד לשלוח לו אפי' פרוטה לשם קופת הרבנים או לשם מטרה אחרת, לא על שמו ולא ע"ש ועד העיר לקהלות האשכנזים ולא ע"ש מי שיהי' כי הכל הולך למקום אחד להפוך ולבלבל שלום העיר. והרוצה שנדבתו יבוא למטרה רצויה ישלחו רק להמוסדות הקימות מכבר עפ"י אדרסתם ולא ע"י אלה שאין לנו בהם שום נאמנות.
והשומע לנו ישכון בטח ויזכה להרים תרומתו להתכלית נרצה ולהקריב שי בבנין בית אלקינו שיבנה בב"א.
כעתירת החותמים בברכה בשם ועד העיר לקהילות האשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו.
זלמן הכהן רובין, משה יצחק שו"ב מזכיר הכבוד.
(חותמת ועד העיר לעדת האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו).
דעת תורה!
ב"ה.
אנחנו הבד"צ דפעה"ק ירושלם תוב"א מצאנו חובה להודיע בשער בת רבים, כי הרבנים והנגידים הרשומים בזה הם הם חברי ועד העיר האשכנזים נבחרי הקהל הירושלמי בבחירה צודקת וישרה, ולכן אין לשום לב לשום מכתב או קול קורא היוצא בשם ועד העיר האשכנזי מלבעדי חתימת החברים הנז', וכל מכתב שכזה הבא לבקש כספים בשם ועד העיר האשכנזי או בשם כל מי שהוא למטרה של פירוד, מצוה לדונו בשריפה כדין כתב פלסתר, וכל הנותן להם יד הוא בכלל מחזיק בידי בעלי מחלוקת מחללי כבוד ירושלם וכבוד התורה וקרן החרדים האמיתיים.
וה' ישמור רגלי חסידיו מהלכד, והיה מעשה הצדקה שלום. ובאעה"ח יום רביעי כ"ד תשרי תרפ"א
צבי פסח פראנק, ליפמאן דוד בהר"י ז"ל, רפאל יונה מבירז, פישל בערינשטיין, יוסף גרשון הורביץ, ישראל זאב מינצבערג" (חותמת הבד"ץ).
ב"ה
דברי מעלת כבוד אהובי נפשי הרבנים הגאונים בי דינא רבא לקהלא קדישא די בירושלם עה"ק תובב"א למקהלות הקודש האשכנזים פרושים וחסידים עליונים למעלה א"צ חזוק, והנני להוסיף ברכה לכל השומעים קול מורים, ינוחו על ראשיהם ברכות ממקור הברכות חיים עד העולם. כנפשם היקרה ונפש החותם בצפיית ישועה וגאולה קרובה מהר הקדש מירושלים, יום הנז'.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקודש ורב ואב"ד פעה"ק ירושלם תובב"א
בבקשה להדביק מודעה זו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות".
על המכתב
מכתב-גלוי זה, ייצג את דעת יושבי ירושלים, רבניה ועסקניה, שעמדו בפרץ מול אותם מתבדלים. בצד המכתב מופיע כיתוב רשמי וקבוע של חברי הועד ומנהליו, נביא להלן חלק מהשמות:
"ועד העיר לקהילות האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א. יו"ר: יוסף גרשון הורביץ, ד"ץ ומו"ץ. סגנים: זלמן הכהן רובין, ישראל זאב מינצברג. מזכיר הכבוד: משה יצחק שו"ב.
ועד הפועל - הרבנים והאדונים: אלי' ראם מבירז, אברהם חיים צוובנר, גדלי' נחמן ברדר, דוד ליב כהן, דוד ווינגארטן, זלמן סוליבייציג [...] יהושע מאיר רייכמן, יוסף זיו, ירחמיאל אמדורסקי, מנדל פרוש, שמחה מנדלבוים, שמואל קוק, שמואל אהרן ובר".
לאחר מכן הופיעה רשימת'שבעים הנבחרים' , הכוללת בין היתר את רבני ירושלים הבאים:
"אהרן עטינגר, דוב זקס, זרח עפשטיין, זלמן ריבלין, חיים ליב אויערבאך, יעקב משה חרל"פ מו"צ, יוסף בנימין שמעונוביץ, יהושע טשרוינסקי, ישראל פורת, ישראל איסר לוי, יעקב יצחק טייטלבוים, יחיאל מיכל טוקאצינסקי, יצחק דוד מן, יודא אהרן ויס, מנחם נתן אויערבאך מו"ץ, מאיר אדלר, פישל ברנשטיין ד"ץ, צבי פסח פראנק ראב"ד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
