ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"בעי רבי אלעזר: האומר לחבירו... משוך בהמה זו וקני כלים שעליה, מהו? מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים, או לא? - אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה. וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה. והלכתא - בכפותה ."
מהסוגיה משמע, שרבא חלוק על רבי אלעזר. ופשוט לרבא שמשיכת בהמה לא תועיל בשום פנים כדי לקנות את הכלים שעליה, ואפילו שירצה לקנות גם את הבהמה במשיכה זו. אולם רש"י מוציא מהפשטות הזו. וזו לשון רש"י שם:
" מי קני כלים - במשיכה דבהמה עם הבהמה, דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה - מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים, משום תורת חצר, דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו, ובהמתו כחצרו; והא חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני; דכי אתרבאי (גיטין עז, א) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי - דלא נייד, והוי משתמר. ...
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
הרמב"ם נקט שה"והילכתא" בה לפשוט את בעיית רבי אלעזר - ולפסוק שרק משיכת בהמה כפותה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אולם רש"י פרש באופן אחר ומחודש; ולפי דבריו ה"והלכתא" לא באה כאן לקבוע הלכה. משמע, שרש"י סבור שיש לפסוק שמשיכה מועילה בבהמה כדי לקנות את מה שעליה; ולכן הוא נדחק להוציא את הסוגיה מפשטותה.
סיוע להבנה הזו בשיטת רש"י - יש מדבריו במסכת עבודה זרה דף ע"ב ע"א, וזו לשונו:
" משך הימנו חַמָּרָיו ופועליו - הרי שהיה מביא חַמָּרָיו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה."
הַחַמָּרִין הם אנשים שמובילים סחורה על החמורים, ומדובר שם כשהם נכנסו כאשר הפירות טעונים עליהם ולא על חמוריהם. ורש"י מדגיש שהמשיכה לא קנתה שם את הפירות - מפני שהוא משך בני אדם, ולא משך את הבהמות עצמן. אך אם היה מושך את הבהמות עצמן הרי שהיה קונה את הפירות שעל גב הבהמות.
וכן מובאת גרסה דומה של רש"י בדברי הרשב"ם בב"ב דף פ"ה ע"ב, וזו לשונו:
"מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן - משך חַמָּרָיו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן.
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
ומשמע מלשונו, שאם היה מושך בהמה - וודאי שהיה קונה גם את הפירות שעליה; ואין פגם מצד "חצר מהלכת". וכן משמע, שקונה את הפירות שעליה - גם אם אינו רוצה לקנות את הבהמה.
רש"י סבור שהלכה כסוגיה שבמסכת עבודה זרה, שמשמע ממנה שמשיכת בהמה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אך כדי שה"והילכתא" שבסוגיה שבמסכת בבא-מציעא לא תסתור את הסוגיה שם, רש"י פירש אותה כרוצה לומר - מה היה פשוט לרבי אלעזר.
אולם התוס' בסוגייתנו (בד"ה "משוך בהמה זו וקני כלים שעליה") נקטו, שמשיכת בהמה לא תועיל כדי לקנות את מה שעליה.
קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
