ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"בעי רבי אלעזר: האומר לחבירו... משוך בהמה זו וקני כלים שעליה, מהו? מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים, או לא? - אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה. וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה. והלכתא - בכפותה ."
מהסוגיה משמע, שרבא חלוק על רבי אלעזר. ופשוט לרבא שמשיכת בהמה לא תועיל בשום פנים כדי לקנות את הכלים שעליה, ואפילו שירצה לקנות גם את הבהמה במשיכה זו. אולם רש"י מוציא מהפשטות הזו. וזו לשון רש"י שם:
" מי קני כלים - במשיכה דבהמה עם הבהמה, דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה - מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים, משום תורת חצר, דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו, ובהמתו כחצרו; והא חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני; דכי אתרבאי (גיטין עז, א) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי - דלא נייד, והוי משתמר. ...
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
הרמב"ם נקט שה"והילכתא" בה לפשוט את בעיית רבי אלעזר - ולפסוק שרק משיכת בהמה כפותה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אולם רש"י פרש באופן אחר ומחודש; ולפי דבריו ה"והלכתא" לא באה כאן לקבוע הלכה. משמע, שרש"י סבור שיש לפסוק שמשיכה מועילה בבהמה כדי לקנות את מה שעליה; ולכן הוא נדחק להוציא את הסוגיה מפשטותה.
סיוע להבנה הזו בשיטת רש"י - יש מדבריו במסכת עבודה זרה דף ע"ב ע"א, וזו לשונו:
" משך הימנו חַמָּרָיו ופועליו - הרי שהיה מביא חַמָּרָיו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה."
הַחַמָּרִין הם אנשים שמובילים סחורה על החמורים, ומדובר שם כשהם נכנסו כאשר הפירות טעונים עליהם ולא על חמוריהם. ורש"י מדגיש שהמשיכה לא קנתה שם את הפירות - מפני שהוא משך בני אדם, ולא משך את הבהמות עצמן. אך אם היה מושך את הבהמות עצמן הרי שהיה קונה את הפירות שעל גב הבהמות.
וכן מובאת גרסה דומה של רש"י בדברי הרשב"ם בב"ב דף פ"ה ע"ב, וזו לשונו:
"מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן - משך חַמָּרָיו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן.
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
ומשמע מלשונו, שאם היה מושך בהמה - וודאי שהיה קונה גם את הפירות שעליה; ואין פגם מצד "חצר מהלכת". וכן משמע, שקונה את הפירות שעליה - גם אם אינו רוצה לקנות את הבהמה.
רש"י סבור שהלכה כסוגיה שבמסכת עבודה זרה, שמשמע ממנה שמשיכת בהמה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אך כדי שה"והילכתא" שבסוגיה שבמסכת בבא-מציעא לא תסתור את הסוגיה שם, רש"י פירש אותה כרוצה לומר - מה היה פשוט לרבי אלעזר.
אולם התוס' בסוגייתנו (בד"ה "משוך בהמה זו וקני כלים שעליה") נקטו, שמשיכת בהמה לא תועיל כדי לקנות את מה שעליה.
קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
