ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אשרי עין ראתה את המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם. אך מה משמעותו של מעמד הכהונה בדורנו?
לעורר את הכהנים!
הרב מנחם מקובר שליט"א - ראש ארגון 'והראנו בבניינו'
נאמר בתורה לגבי קדושתם הכהנים: " וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ"א). מלשון הפסוק משמע שקדושת הכהנים מקורה בעובדה שהם מקריבים קרבנות, הנקראים בשם "קרבני לחמי לאשי" (במדבר כ"ח). עבודתם בקודש, קירבתם אל מעון השכינה, ואכילת בשר הקדשים גורמת לכהנים לטהרה מיוחדת המבדילה אותם מתוך כלל ישראל. מעלתם גורמת להשראת הקדושה בקרב ישראל, כדברי ה'אור החיים' הקדוש: "כי באמצעות קדושת כהן הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוכינו ומקדש אותנו , ואם אין כהן אין עבודה ואין מקדש ואין שוכן".
קדושה זו באה לידי ביטוי ביחס כלפי הכהנים, כדברי רש"י (ויקרא שם) : "נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה". כיוון שהכהנים הינם ראשונים בקודש, יש לנהוג בהם מנהג ראשית, לכבדם ולהוקיר את מעמדם.
באופן דומה זכו הכהנים גם בכ"ד מתנות כהונה, אולם זאת דווקא מתוך ערעור על קדושת מעמדם, וכך אומרים חז"ל בספרי: "לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם". מתנות אלו כוללות: בשר קרבנות, בכורים, חלה, תרומת מעשר ועוד - עניינם הוא תרומת הקודש של כל אדם מישראל אל יסוד הקדושה בדמות הכהנים קדושי ד'. על כך אומר רש"י (בבא קמא ק"י): "כל המקיימן... כאילו קיים כל הקרבנות שניתנה בהן ברית מלח". דהיינו: כל אותן מתנות וכיבודים אל קהל הכהנים הינם היוצרים את תשתית השראת השכינה בעם ישראל.
אמנם כיום בהיותנו עדיין במציאות פגומה, בה אין מקדש ואין עדיין טהרה, ביכולתנו עדיין לקיים את היחס המיוחד אל משרתי ד'. כך פסק המשנה ברורה (סימן ר"א): "לפתוח ראשון - בקריאת התורה ולברך ראשון בסעודה בברכת המוציא ובברכת המזון, וכן להוציא בקידוש ד'וקדשתו' הוא לכל דבר שבקדושה . וכתבו הפוסקים דבכלל לפתוח ראשון הוא להיות ראש המדברים בכל קבוץ עם... ועיין במגן אברהם שמצדד: "דהלימוד מ'וקדשתו' הוא דאורייתא... ומכל מקום אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר בכל זה רשאי, ורק בקריאת התורה אינו יכול למחול... וצריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים לכהן לכל הנך מילי [לכל אותם הדברים]".
פן נוסף אותו יש להאיר בקצרה: מרן החפץ חיים עורר על חשיבות לימוד הכהנים את הלכות המקדש והעבודה, מתוך מטרה להכינם לשעה היעודה בה יזכו לשמש קודש בבית ד'. דומני שמן הראוי לעורר את הכהנים אל תפקידם הנשגב, והגיעה העת לייסד שיעורים לכהנים בהם יוכלו ללמוד את הלכות העבודה כדי להתכונן ליום הנשגב - יום חידוש העבודה בחצרות בית ד'.
אהבת הכהנים
הרב אברהם נחשון שליט"א - רב הקהילה הדתית-לאומית באלעד
זה שנים מפליאה אותי הברכה המקדימה לברכת כהנים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", כיצד יכולים כל הכהנים לומר 'באהבה', האם כל הכהנים אכן אוהבים את ציבור המתפללים? האם כולם נוחים לבריות?
המגן אברהם מצטט את דברי הזוהר הקדוש האומר כי כל כהן שאינו אוהב את עם ישראל או שאין העם אוהב אותו לא ישא את כפיו. והוסיף ערוך השולחן שלכן בשעת ברכת כהנים יקבל עליו כל כהן לאהוב את הציבור, וכן הציבור אותו, ופתרון זה הוא לזמן ברכת הכהנים עצמה. כתוספת לדבריו ניתן לומר, ששבט הכהונה הוא מצאצאיו של אהרן הכהן, שהוא אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. קדושתו של אהרן שמוזכרת בברכה כוללת בתוכה את אהבת הבריות, את החסד כלפיהם, ואת החיוך והסבלנות במפגש עמם, ואהבה זו מאפיינת ומהווה כיוון חיים מרכזי של שבט הכהונה.
אך עם ישראל אינו חי רק עכשיו ובהווה, 'כי לישועתך קווינו כל היום ומצפים לישועה' - אומרים אנו שלוש פעמים ביום. שבט הכהונה ממתין לשעת הכושר בה יוכל להקריב קורבנות ולעבוד בבית המקדש. סדר קודשים וסדר טהרות שרובם המוחלט אינם מעשיים היום, והם עתה בבחינת דְרוש וקבל שכר, עתידים להפוך להלכות מעשיות יום-יומיות, שעליהן יהיו הכהנים מופקדים. הצפייה לעתיד, ההכנה הנפשית הנדרשת, יחד עם לימוד התורה המתאים, גם הם אמורים לעמוד בכיווני החיים של שבט הכהונה.
ניתן למצוא קשר בין שני המאפיינים, בין האהבה ובין הצפייה לגאולה , וזה בעקבות התובנה ששבט הכהונה הוא שבט כלל ישראלי. הכהנים נמצאים במקדש, פוגשים את כל עם ישראל, מקריבים את קורבנותיו, ומתפללים עבורו. הכהנים פוגשים אנשים בעלי דעות שונות והפוכות, אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים, והיותם "עובדי צבור" מחייבת אותם לסבלנות, לאמפטיות, לסלחנות, ולאהבה. "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
