ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הזכרון - ההסטוריה וההלכה היהודית שמים דגש רב על הזכרון: "זכר למעשה בראשית", "זכר ליציאת מצרים", "זכור את אשר עשה לך עמלק" ועוד. זאת מכיון שבאמצעות זכרון העבר יש לנו אפשרות ללמוד לקח להווה ולקראת העתיד.
כך יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא יום של לימוד .
לימוד על מסירות נפש למען החבר ולמען הכלל, לימוד על אהבת הארץ, ומעל לכל לימוד על מעלתם של ישראל קדושים. הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" מתחבט ומתייסר בבקשת הסופר אז"ר להספיד שני חלוצים שנרצחו בידי פורעים ערביים, משום שהם "פורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול מצוות מעל צווארם", ועליהם נפסק "אין מתאבלים עליהם וכו'". אולם בסופו של דבר כותב הרב: "גם על הנבדלים הגמורים כנפי חסד של אהבת אם פרושות, אחרי אשר נהרגו בידי זרים... כמה הם למעלה במעלת קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים".
אותם חיילים ואזרחים אשר נפלו בידי אויבים בשל יהדותם, מתגלה בהם סגולתם הגדולה עד כדי "קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים"!
אך עלינו ללמוד לא רק מהנופלים אשר אינם אתנו, כי אם גם מאשר ישנו פה עמנו עומד היום. עלינו ללמוד מהנשארים בפצעם הפיזי ונכותם הגופנית, ומהנשארים כאן שכולים ללא יקירהם. מאלה גם אלה עלינו ללמוד תעצומות נפש מהן! מאלה גם אלה עלינו ללמוד להתמודד עם אתגרים פרטיים ולאומיים.
סבי זקני ז"ל שכל במלחמת השחרור שלושה ילדים ואח. לאחר המלחמה ירדה המשפחה לשפלה באוטובוס הנהוג בידי בנו מאיר יבלח"א. לקראת סוף הדרך נעמד האב ליד בנו ואמר לו "מאיר, אני מתנחם". עצר מאיר את האוטובוס ושאל את אביו בתדהמה "אבא במה אתה מתנחם?" ענה לו אביו: "נסענו מירושלים ועברנו את לוד, רמלה, יהוד ובית דגון הערביות, ולא קיבלנו אבן, נסענו באופן חופשי! זה עלה לי הרבה! זה עלה לי בשלושה ילדים ואח, ובביתי (בכפר העברי נווה יעקב) שחרב, אבל ארץ ישראל היא שלנו". ומספר הבן מאיר: "אז אמרתי לעצמי: עם הורים כאלה אנחנו יכולים להיות גאים!". אלה האנשים אשר נשארו אתנו ומהם עלינו ללמוד.
לימוד העבר הוא על מנת ליישם בהווה ובעתיד, כדברי הרב קוק במאמרו "עיר האבות" באזכרה לנרצחי תרפ"ט: "אולם אם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזכרון הזה והרגשות התוססים בליבנו לידי פעולה מעשית לשם בנית חברון והקמת הריסותיה".
דומה, שסיפורו של גוש עציון, נפילתו במלחמת השחרור, זכירתו במשך 19 שנות גלות מהגוש, והחזרה אליו מיד לאחר מלחמת ששת הימים, יכול להוות דוגמא טובה לכוחו של זכרון העבר לחיי ההווה והעתיד.
הזכרון איננו רק לימוד - הזכרון הוא גם כבוד! השכחה משליכה את המעשה או האדם אל תהום הנשיה. לעומתה הזכרון משמר את האדם ומעשיו ובכך מכבד אותם. כך, בזוכרנו את הנופלים אנו מקיימים להם יד ושם כאן בארץ, ובכך מכבדים אותם ואת זכרם.
כמו בלימוד כך גם בכבוד - עלינו לכבד לא רק את ההולכים, אלא גם את הנשארים אשר נושאים עמם את צער השתיקה בשם כולנו, ובחייהם מצווים לנו את החיים.
מתוך הבנת ענינו של הזכרון, מבינים אנו שיום הזכרון אשר אנו בפתחו אינו יום של דכאון, יאוש ושיפלות רוח חלילה. נכון, זהו יום כואב, אך זהו כאב של כבוד ולמידה המביאים גאון וזקיפות קומה!
בשולי הדברים נוסיף, שבלומדנו משניות לע"נ הנופלים, עלינו לזכור שזה לא רק לימוד ל זכותם, אלא גם לימוד ב זכותם, שהרי בזכות מסירות נפשם אנו יכולים לשבת בבית המדרש וללמוד, כדברי הגמרא בסנהדרין (מט:): "אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה".
בתפילה שנהיה מהמתאבלים על ירושלים וחלליה ונזכה לראות בשמחתם.משליכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
