ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
היהודים, ובמיוחד מדינת היהודים, נמצאים כעת במצב של התקפה, בידוד ואיומים קשים של הכחדה, חלילה. באווירה כזאת, כשחברים מוצהרים הם בעצם משהו אחר לגמרי ואויבים מוצהרים מתכוונים, כך נראה, לכל מילה שהם אומרים בעזות מצח על השמדתנו, חג הפסח מאפשר לנו להביט לאחור ולהתבונן בימים אחרים של צרות וקשיים ובישועות שבאו בעתן.
חז"ל אומרים שלפרעה במצרים היו שלושה יועצים בעניין העם היהודי. יועציו היו יתרו, בלעם ואיוב. לכל אחד מהם היתה השקפה שונה על העניין. יתרו יעץ לנהוג בזהירות ובאיפוק בכל הנוגע לטיפול בבני ישראל. הוא התנגד לשעבודם בכפייה. העצה הזאת לא נשאה חן בעיני פרעה, בלשון המעטה, ויתרו נאלץ להימלט למדיין כדי להינצל מזעמו של פרעה. אבל, בסופו של דבר, זכה יתרו לחיי נצח בתורה והיה לחתנו של משה רבנו. אומץ לבו והעמדה המוסרית שנקט למען בני ישראל השתלמה לבסוף.
גם היום אנחנו זקוקים לכמה יועצים ומנהיגים בעולם שינהגו באומץ לב ויציגו השקפת עולם דומה לזו של יתרו כשמדובר בעם היהודי ובמדינת ישראל. אך הטיה "הומניטארית" חסודה ועקשנות עיוורת שמונעת מאנשים להודות בכישלונה של מדיניות שננקטה בעבר הן התפיסות שמושלות במסדרונות השלטון ברוב הממשלות בעולם בכל הנוגע ליהודים ולמדינת ישראל. אנשים כמו יתרו הם תמיד מועטים ונדירים, ולרוב הם נאלצים להימלט מבעלי השררה.
בלעם אמר לפרעה בגלוי לשעבד ולהשמיד את בני ישראל. הוא דגל בגלוי ב"פיתרון הסופי" לבעיה היהודית שהטרידה אז את העולם המוכר. בלעם אמר דברי שבח יפים על בני ישראל בהמשך, כמובן. אך בלעם דיבר אז בתיאוריה, בקלישאות של שבח, לא על העם החי והאמיתי שאותו הוא מבקש לקלל ולהשמיד. בלעם מקבל מפרעה שכר שמן על מאמציו. הוא שכיר החרב הקלאסי של תקופת התנ"ך. מסיבות לא ידועות הוא היה שונא ישראל, ושנאתו העיבה על שיקול דעתו ועל עבודתו, גם כשזה פגע באינטרס האישי שלו. הוא מתיימר להיות חוזה גדול, אך איננו מצליח לראות את ההשלכות הטרגיות ואת הסבל והכאב שעצתו תגרום לאלפי אנשים חפים מפשע. הוא גם לא מבין את התיעוב בן אלפי השנים ששמו מעורר כעת בעם הנצח. ברור גם שהוא גם לא יכול לחזות שהוא עצמו ייהרג על ידי אותו העם שהוא בא לשעבד, לקלל ולהשמיד.
אך הלקח המר של ההיסטוריה מלמד שאלה שקמים עלינו לכלותנו, בסופו של דבר, הם עצמם מושפלים, נענשים ומושמדים בדרך שאיש לא יכול היה לחזות. ברור שיש "בלעמים" רבים גם בימינו. חג הפסח במהותו מזכיר לנו את הגורל שמצפה להם בסוף. ההיסטוריה היהודית מתעדת לנצח ורושמת בקפדנות את אלה שהיו יתרו ואלה שהיו בלעם.
היועץ השלישי, איוב, היה איש בעל כוונות טובות, צדיק ונדיב, אך תמים ופאסיבי ללא תקנה. הוא נוקט עמדה מאוזנת וניטראלית. הוא שותק בכל העניין. אולם פעמים רבות בחיים שתיקה שווה לסיוע לפשע. איוב נענש בסבל. דומני שהסבל של איוב איננו רק הכאב הגופני והאסונות שניחתו על משפחתו, אלא גם סבל עמוק שנובע ממצפונו הפנימי שמייסר אותו על שתיקתו, כאשר הוא מבין שמבחינה מוסרית הוא היה צריך לנקוט עמדה ולא לשתוק.
יהדות ארה"ב עדיין מרגישה, בין היתר, ייסורים ונקיפות מצפון על אדישותה ושתיקתה בשנות השואה. העובדה שזה אולי לא היה משנה שום דבר לא חשובה כרגע. נדמה לי שרוב העולם המערבי נמצא היום במצבו של איוב בכל הנוגע ליהודים ולמדינת ישראל - שתיקה, פאסיביות וחוסר נכונות לדבר למען מה שהמצפון אומר שהוא שנכון ומוסרי לעשות. חג הפסח שאנחנו חוגגים הוא צלצול השכמה לנו וגם להם. המצפון של ההיסטוריה לא ירשה לתגובות האלה להישכח ולהימחק. תמיד יש השלכות, למעשים ולהימנעות ממעשים.
בליל הסדר אנחנו סוקרים את כל ההיסטוריה ומעמידים אותה שוב למשפט. זה אחד היתרונות הגדולים של החג המהולל הזה, חג גאולתנו וחירות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
