ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באחד הימים נולד בן לאחד היהודים. אמו הזקנה אמרה לו באופן נחרץ:
"תדע לך שאם לא תמול את בנך, לא אכיר בו כנכד שלי, ואפילו לא אסכים לגעת בו! הרי לא יעלה על הדעת שאחזיק בזרועותיי נכד שאינו מהול כדת משה וישראל".
הבן היה נבוך מדברי אמו. מצד אחד פחד מאוד לעבור על החוק ולהסתבך עם המשטר הקומוניסטי האכזרי, ומאידך לא רצה לפגוע באמו הזקנה בערוב ימיה, מה גם שבסתר לבו רצה למול את בנו. לבסוף אמר לה:
"את רשאית לעשות לבני מה שאת רוצה, אבל הכול יהיה על אחריותך האישית, ולא על אחריותי. לא אוכל להרשות לעצמי להרוס את חיי משפחתי".
לאחר זמן מה נסעו בני הזוג למקום מרוחק למשך כמה ימים והשאירו את תינוקם הרך בידי הסבתא. היא הזדרזה להזמין מוהל וערכה את הברית במקום נסתר מעיני הבריות, כשהיא נוטלת לעצמה את כל הכיבודים הנהוגים: קוואטר, כיסא של אליהו הנביא וגם סנדקאות.
כאשר חזר הבן ומצא את בנו מהול כדת, התמלא חרדה פן יתגלה הדבר בעת הטיפול השגרתי של התינוק בתחנה לאם ולילד. האחות המטפלת בוודאי תמסור זאת למשטרה. כאשר הבין שכלתה אליו הרעה, החליט להקדים תרופה למכה, והקים קול צעקה כנגד אמו הזקנה, שעשתה את ברית המילה בניגוד לרצונו ורצון אשתו.
הסבתא נאסרה מיד על ידי המשטרה, והוגש נגדה כתב אישום על "כפייה דתית כנגד תינוק חסר מגן".
הזקנה הגיעה לבית הדין, והשופט שמולו ניצבה היה יהודי מבטן ומלידה. הוא פנה אל הנאשמת בפנים מלאות זעם:
"איך העזת לעשות לתינוק הרך מום נוראי שכזה?!"
הזקנה לא התבלבלה וענתה לו בנימת לעג:
"כבוד השופט, הלא גם אתה יהודי, ובוודאי גם לך יש מום נוראי כזה..."
"נכון", השיב השופט הנבוך, "אבל זה היה לפני המהפכה. ואילו היום במשטר הקומוניסטי, זו עבירה חמורה לעשות דבר כזה לתינוק חסר ישע".
הזקנה המשיכה להטיח דברים בשופט:
"תראה, למרות שאתה מהול כדת היהודים, הדבר לא הזיק לך כלל, ולא הפריע לך להיות גוי ככל הגויים, ולהתנהג בדיוק כמוהם. לפיכך, אני יכולה להרגיע אותך, ולומר שהברית מילה לא תזיק לנכד שלי במאומה לכשיגדל, והוא יוכל להיות, גם אחרי שנימול, גוי מושלם כמוך וגם קומוניסט כשר..."
סבלנותו של השופט פקעה, והוא פנה אליה בכעס רב:
"מדוע את עושה את עצמך כמטומטמת! אנחנו נשלח אותך עשר שנים לבית הכלא, ואז תיווכחי אם הברית מילה הזיקה לנכדך או לא".
הזקנה נשאה את עיניה כלפי מעלה, ואמרה:
"אני מודה לך, ריבונו של עולם, על החסד שעשית עמי. הנה חשבתי שנותרו לי לחיות בעולם הזה עוד שנה או שנתיים לכל היותר, וכעת בא השופט היהודי הזה ומבטיח לי עוד עשר שנים. ישתבח שמך לעד!"
לאחר מכן השירה את מבטה לעבר השופט:
"וגם לך, אדוני השופט, מגיעה תודה גדולה על שהענקת לי אריכות שנים כה רבה!"
כל הנוכחים באולם פרצו בצחוק רם. גם השופט הקשוח לא היה מסוגל להתאפק ופרץ בצחוק מתגלגל. עורך הדין הממולח של הזקנה ניצל את שעת הכושר ופנה אל השופט:
"אדוני השופט, הלא אתה רואה עם מי יש לך עסק: אשה זקנה שדעתה מטושטשת מרוב זיקנה. האם ראית מימיך אדם שיכריז כי הוא מאושר כאשר פוסקים לו עשר שנות מאסר?! אין לך הוכחה גדולה מזו שהיא אינה שפויה כלל!"
טיעונו של הסנגור, בצירוף החיוכים הרחבים שהיו על פני כולם, פעלו את פעולתם, והשופט פסק שהזקנה תקבל שנתיים מאסר על תנאי...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
