ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המשיבים בהלכה
תלמידי החכמים יוצאי ישיבת 'מרכז הרב' היו רגילים לשאול שאלות הלכתיות אצל שני תלמידי חכמים חשובים בירושלים, הרב שלמה זלמן אוירבך, ויבדל לחיים ארוכים, הרב אלישיב שליט"א. שניהם היו ממעריציו של מרן הרב קוק זצ"ל, שגם ערך את חופתם, וגם לאחר הסתלקותו נותרו מקושרים לתלמידיו ותלמידי תלמידיו. את מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל היו שואלים בעיקר בשאלות מסובכות ומורכבות שעדיין לא נידונו בספרים, שכן הוא נטה לעיין בכל דבר מכל צדדיו, ורק כשלא היתה ברירה - הכריע. לאחר שמו"ר הרב ישראלי זצ"ל עלה לירושלים לשמש כדיין בבית הדין הגדול ולכהן בראשות הישיבה, היו שואלים גם ממנו בהלכה. ולימים, לאחר שמו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א עבר להתגורר בסמיכות לישיבה, ואף שלח את בנו הרב שמואל אליהו שליט"א ללמוד בישיבה, היו מרבים לשאול ממנו הלכה למעשה, ורבים זכו ללמוד ממנו דרכי הוראה. ואף כשהתמנה לראשון לציון, נותרה דלתו פתוחה בפני בני הישיבה ובוגריה.
על הבדלים בין רבנים
רביבים (824)
הרב אליעזר מלמד
265 - שמחים בקדושת התורה ובקדושת ישראל
266 - גדול בתורה ובדרך ארץ
267 - זהירות, מאכלים דמויי חמץ
טען עוד
אמירת שלום לנשים
סיפר הרב שלמה גוטל על הנהגתו המיוחדת של הרב אוירבך בניחום אבלים: "בכל פעם שהיה צורך, הרב היה נכנס לנחם גם בחדר הנפרד בו ישבו הנשים האבלות. הדבר היה גורם רוממות רוח עילאית לכל הנוכחות, וכמובן, נחמה גדולה לאבלות". ועוד סיפר, שהעיר להן הרב אוירבך בעדינות שיענו 'אמן' אחר ברכת הנחמה "המקום ינחם וכו'". עוד סיפר הרב גוטל, שפעם הלך עם הרב בשכונתו 'שערי חסד', ובמשך כמה רחובות אמר שלום לכמה נשים מבוגרות, ואף הן השיבו לו "שלום הרב". הרב גוטל ציין שאינו יודע אם גם לצעירות היה רגיל להקדים שלום.
עוד סיפרו בני משפחתו, שפעם ראה אחד מבני המשפחה שחלף על פני אחיינית שלו מבלי לומר לה 'שלום'. הרב ידע הרי שהבחור עשה זאת מטעמי צניעות, ובכל זאת הלך אחריו וגער בו באין רואה: "אינך אומר לה שלום?! הלא צריך גם להיות בן אדם".
ברכת השוקולד 'שהכל' כמנהג העולם
סיפר רבי שמעון טרגר, נכדו של הרב אוירבך: "בשוקולד שסבא היה מחלק לנו, היתה נקודה מעניינת. מבחינה הלכתית, סבא הביע דעתו בעל פה ובכתב שעל שוקולד היה צריך לברך לכאורה "בורא פרי העץ". (שכן הוא עשוי מפולי קקאו, ואף צבעו כצבע הקקאו). ולמרות זאת בירך עליו 'שהכל', וגם נתן לנו ואמר: "קחו, תברכו 'שהכל'". שהואיל וכך הוא מנהג העולם, לא רצה לשנות.
ביקור קשישים
הרב אוירבך נהג לבקר בעשרת ימי תשובה רבנים קשישים, וזקנים הרתוקים למיטתם, ולברכם בשנה טובה. שנה אחת נסע עם בנו רבי ברוך לבית האבות 'נוה שמחה', לבקר את שכנו שהיה גם קצת קרובו, הרב אליעזר כהן. הגיעו לחדר והישיש ישן. פנה רבי ברוך לשוב על עקביו, אך להפתעתו אביו ביקש להעיר את הזקן... ראה הרב אוירבך שבנו מהסס להעיר את הישיש משנתו, ואמר לו בחכמת חיים מפוקחת: "הוא ישן לא משום שהוא עייף, אלא משום שלא באים לבקר אותו..." כשראה שבנו עדיין נרתע מלהעיר את הישיש, ניגש בעצמו אל המיטה, הרים את השמיכה, ואמר בניגון: "ר' לייזר, יש לך אורחים; ר' לייזר, יש לך אורחים". עיני הישיש נפקחו למול חיוכו האוהב של ר' שלמה זלמן אוירבך. הוא התיישב ומיד הודה לרב, ואמר: "יישר כוחך ששיברת" (את השינה). וכך שוחחו ביניהם בנעימות.
לאחר מכן סיפר הישיש לנכדו: "ראה את חכמתו של רבי שלמה זלמן, הוא בא אלי והייתי ישן. אדם אחר במקומו היה מן הסתם משאיר לי פתק. וכשהייתי מתעורר ורואה את הפתק, הייתי כל כך מצטער שבדיוק אז נרדמתי, עד שאולי היה עדיף שבכלל לא היה בא... אבל רבי שלמה זלמן הוא חכם היודע מה מרגיש אדם במצבי..."
'חאלקה' כדי לעשות חסד
שנים רבות התנגד הרב אוירבך לעשות 'חאלקה' במו ידיו לילדים בני שלוש. עד שיום אחד סיפר לו נכדו שגם ה'סטייפלר' זצ"ל התנגד בתחילה לגזור את שער הפעוטות, והיה אומר שאינו ספר... אך יום אחד התרצה ואמר: "נו, טוב, למה לא לעשות טובה ליהודי". שמע הרב אוירבך ואמר: "זה סיפור יפה... בלי נדר, גם אני מקבל על עצמי להסכים לעשות חאלקה, כדי לעשות חסד".
האם אפשר לשלם ל'תלמוד תורה' ממעשר כספים
שאלה: הרב כתב לפני כמה שבועות שאין לשלם מכספי מעשר כספים עבור תלמוד תורה של הילדים. וכפי שלמדתי, יש פוסקים שמתירים לשלם עבור תלמוד התורה של הילדים מכספי מעשר כספים, ומדוע נקט הרב כשיטת המחמירים?.
תשובה: הכלל הוא שכל מצווה שאדם חייב לעשות, עליו לשלם עליה מכספו ולא מכספי מעשר כספים. ומכיוון שאדם חייב ללמד את בנו תורה, אין לשלם עבור כך ממעשר כספים. וכך כתב בספר 'אהבת חסד' לבעל 'משנה ברורה' (ח"ב יט, ב), וכן דעת האדמו"ר הזקן (שועה"ר הל' ת"ת א, ז), שאפילו את שכר הלימוד עבור בן גדול אין לשלם ממעשר כספים. אמנם כאשר הבן כבר גדול ועצמאי וזקוק למזון ודיור בעת שהוא לומד, כיוון שבאותו זמן הוא נחשב עני - מותר לאב לשלם עבורם מכספי מעשר כספים. ולכן כאשר יש להורים צורך בכך, מותר להם לשלם מכספי מעשר כספים עבור הפנימייה בישיבה גבוהה או הסדר. ובשעת הדחק, אפשר שיחשיבו גם את התשלום עבור הפנימייה בישיבה תיכונית וקטנה ממעשר כספים. אבל שלא בשעת הדחק, כיוון שהחוק והנוהג הוא שההורים מפרנסים את ילדיהם עד גיל 18, אין לשלם לפנימייה ממעשר כספים.
ואמנם יש שהקילו מאוד בהלכות מעשר כספים, אבל כמדומה שעיקר הקולות שלהם נאמרו לימים שבהם הדוחק היה עצום, אבל בימינו, שמצבנו הכלכלי טוב לאין ערוך ממצבם, אין לחפש קולות.
הניסיון מוכיח
בכל אופן, הניסיון מראה כי המסתמכים על הקולות השונות ומשלמים עבור תלמוד תורה ממעשר כספים אינם זוכים לברכת העשירות המובטחת למי שנותן מעשר כספים. וכמדומה שיש בזה ראיה מסוימת, שהרי בעניין זה מותר לנסות את ה'.
מותר לבחון את הקב"ה במתן מעשר
דרשו חכמים על הפסוק "עשר תעשר" (דברים יד, כב) - עשר בשביל שתתעשר. וכן הסביר רבי ישמעאל ברבי יוסי, שעשירי ארץ ישראל נעשו עשירים משום שהפרישו מעשרות (שבת קיט, א). ומבואר בתלמוד (תענית ט, א) שאמנם ככלל אסור לנסות את הקב"ה, שנאמר (דברים ו, טז) "לא תנסו את ה' אלוקיכם כאשר ניסיתם במסה", אולם בנתינת מעשר מותר לנסות את ה', לראות אם יקיים את הבטחתו שהמעשר יתעשר. שכך נאמר (מלאכי ג, י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה' צב-אות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
ואמנם יש סוברים שמותר לבחון את ה' רק בנתינת מעשר דגן תירוש ויצהר ולא במתן מעשר כספים (של"ה, שאלת יעבץ). אולם לדעת רוב הפוסקים, גם במתן 'מעשר כספים' אפשר לבחון את ה' (רמ"א יו"ד רמז, ד; פתחי תשובה, אהבת חסד ח"ב יח).
מסקנה למעשה
וכיוון שבפועל אנו מוצאים שרובם המכריע של אלה המשלמים מכספי מעשר כספים על לימודי ילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה חיים בדוחק, משמע לכאורה שאין זה נחשב להם כמעשר כספים.
ואולי צריכה לעלות מזה קריאה לשידוד מערכות ולבחינה מחדש של עלויות החינוך היקרות מדי, שמותירות את הרוצים להדר בכך מרוששים. ונראה שהטוב ביותר להשקיע בהשבחת החינוך הציבורי, ועל ידי כך נוזיל את עלויות החינוך וגם נפתח לרווחה את שערי בית המדרש.
מעשר ממתנות
שאלה: כאשר אני עורך ברית ומקבל מתנות כספיות, האם אני צריך לתת מעשר כספים מכל המתנות, או שניתן לקזז תחילה את הוצאות האירוע (האולם והמנות), ורק מהנותר להפריש מעשר.
תשובה: אפשר להפריש מעשר ממה שנותר לאחר קיזוז ההוצאות. ואם יש באפשרותכם, טוב שתפרישו מעשר מסך כל המתנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
