ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
המשבר הקשה בימי אחשורוש
בימי המלך אחשורוש היה עם ישראל שרוי במצב קשה מאוד. מאז ימי השיא של יציאת מצרים ומתן תורה, כיבוש הארץ ומלכות דוד ושלמה, במשך מאות שנים האומה הלכה וירדה. חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים התפשטו בישראל. תחילה גלו השבטים שבעבר הירדן המזרחי, ולאחר מכן כל שאר השבטים שבמלכות ישראל. לבסוף נחרב בית המקדש, וגם שבטי יהודה, בנימין ולוי וכל המצטרפים אליהם משאר השבטים ירדו לגלות. כמעט לא נותרו יהודים בארץ. אמנם ימי אחשורוש היו לאחר שכבר הוכרזה הצהרת כורש והותר ליהודים הגולים לחזור לארצם, אך בפועל רק מעטים עלו, ובעקבות כתבי שטנה נאסר עליהם לבנות את בית המקדש. האימפריה הפרסית שלטה בכיפה, והציבור היהודי הגדול שברחבי האימפריה, במקום לעלות לארץ, התאמץ להתערות בגויים ולהתנהג כמותם, עד שרבים היו מוכנים להשתחוות לצלם. בשושן הבירה השתתפו יהודים בסעודת אחשורוש. הם ראו בעיניהם איך מוציאים את כלי בית המקדש, שנפלו בשבי האויב בעת החורבן, ומשתמשים בהם לצורך חול, ובכל זאת נהנו מסעודתו של אותו רשע.
נדמה היה כי לא תהיה יותר תקווה לשיבת ציון. תוך דורות ספורים העם היהודי יתבולל בעמים, והחזון הגדול שלמענו נבחר עם ישראל ירד לטמיון.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
264 - סבון כלים כשר לפסח?!
265 - שמחים בקדושת התורה ובקדושת ישראל
266 - גדול בתורה ובדרך ארץ
טען עוד
הגזירה
והנה קם המן הרשע, מזרע עמלק, והוביל את האימפריה הפרסית לגזירה נוראה שלא היתה כמותה בעולם: "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד" (אסתר ג, יג). זו היתה הפעם הראשונה שבה הועמדה הדילמה האיומה בפני היהודים: להמשיך לדבוק בזהותם ובתורתם תוך הכרה בכך שהמחיר שישלמו עלול להיות כבד מנשוא, או להתבולל בעמים ולהינצל מהגורל היהודי.
הזהות היהודית
הלא יאומן קרה: למרות חולשת אותו הדור עמדו היהודים בניסיון, דבקו בזהותם ולא התבוללו. ועשה ה' נס, "ונהפוך הוא" - במקום ששונאי ישראל יבצעו את זממם, הרגו היהודים בשונאיהם, ואף את המן ובניו תלו על העץ אשר הכין למרדכי. ומתוך כך התעוררו בעם ישראל הכוחות לעלות לארץ, וזכינו לבנות את בית המקדש השני, ונפתח הפתח להרחבת לימוד התורה שבעל פה, שהיה המפעל הרוחני העיקרי בתקופת הבית השני.
ומאז ועד היום, נס הפורים הוא המופת לחיי העם היהודי בכל שנות הגלות הארוכות. באלף הזדמנויות יכלו אבות אבותינו להתבולל בגויים ולהסיר מהם את המשא הכבד של שנאת ישראל. עם אחר מזמן היה מתבולל. אנשים רציונאליים היו ודאי מחליטים להמיר את דתם. אבל עם ישראל בחר למרות כל הייסורים להמשיך ולשאת את דבר ה' ותורתו, מתוך אמונה שייעוד גדול נכון לנו - לחזור לארץ ישראל ולהביא גאולה לעולם.
קבלת התורה מחדש
וכל כך גדולה היתה אותה השעה שעמדו ישראל בניסיון ונותרו דבקים בתורת ה', עד שאמרו חכמים (שבת פח, א) שחזרו ישראל וקיבלו את התורה בימי אחשורוש. ובמידה מסוימת היתה קבלתם אז גדולה מקבלת התורה בהר סיני. בזמן מתן תורה קיבלו ישראל את התורה מתוך כפייה, שכן לא ניתן היה להעלות על הדעת שלאחר כל הנסים הגדולים שעשה ה' לישראל ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, המן והשלו ומעמד הר סיני - יסרבו ישראל לקבל את התורה. השאלה היתה מה יעשו ישראל כאשר כבר לא יהיו התגלויות אלוקיות, והצרות והייסורים יגברו, וכדי לדבוק בתורה יצטרכו למסור את הנפש. האם גם אז ירצו בתורה?
שעת הניסיון הגיעה בימי אחשורוש. והנה התברר שהקשר של עם ישראל לאמונה ולתורה הוא נצחי. למרות הקשיים העצומים לא ברחו מגורלם, אלא חזרו בתשובה, התפללו לה', ונעשה להם נס ונושעו. ולא רק שחזרו לקיים את תרי"ג המצוות, אלא אחר שניצלו עוד הוסיפו ותיקנו מצווה נוספת, את מצוות הפורים. וזו היתה קבלת התורה מחדש.
מצוות הפורים
הרי שבפורים נתגלתה סגולתם של ישראל, שאפילו במצבים הקשים ביותר הם נשארים קשורים לה' ודבוקים בו. וזהו שאמרו חכמים שישראל, גם כשהם חוטאים, נקראים בנים למקום. והתברר שהקב"ה מנהיג את העולם ומסבב את האירועים לטובתם של ישראל כדי להצילם ולגואלם.
וזהו עניינו של פורים, לשמוח בקדושת התורה ובקדושת ישראל. במצוות קריאת המגילה אנו עוסקים בתורה, ובמצוות המשתה והשמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים אנו עוסקים בקדושת ישראל.
תורה במגילת אסתר
תורה נפלאה נתגלתה במגילת אסתר, איך שגם בעומק החושך הקב"ה משגיח על עמו, וכל המצבים הקשים והרעים מתבררים לבסוף כשלבים לקראת הגאולה. במגילת אסתר לא מוזכר שם שמיים, כדי לבטא את החושך וההסתר שבאותה תקופה, שמלכותו של אחשורוש, על תאוותיה וגאוותה, הסתירה את ההנהגה האלוקית. ואע"פ כן, בסתר המאורעות הקב"ה מנהיג את העולם ומשגיח על עמו, להדריכו ולהושיעו.
לעומת השלב הראשון שבו נתגלתה התורה באותות ומופתים, בימי מרדכי ואסתר התורה נתגלתה דרך המציאות הארצית, שנראית בתחילה כמסתירה את האור האלוקי, אבל ככל שדבקים יותר בה' במסירות נפש, כך המציאות הארצית עצמה מגלה את מקורה האלוקי, וזהו התיקון השלם.
ולכך רומז השם "מגילת אסתר" - 'אסתר' לשון הסתר, ו'מגילה' לשון גילוי. מגילת אסתר היא הגילוי שמתוך ההסתר.
שמחת הפורים במשתה 'עד דלא ידע'
ומתוך כך התגלה שגם הצדדים החומריים, שלכאורה מסתירים את האור האלוקי, בישראל כשהם נעשים לשם שמים, הרי שהם קדושים. ובמקום להפריע לעבודת ה', הם מתהפכים לטובה, ועוזרים מאוד לעבודת ה' בשמחה ובחיוניות. ואפילו במצב של איבוד הדעת במידת מה, ישראל נשארים דבוקים בה'. וכשם שהאמונה של ישראל היא מעבר לגבולות המקובלים, במסירות נפש שקשה לעמוד על סודה, כך גם שמחת הפורים היא בשתייה "עד דלא ידע", עד לדבקות שמעבר לשיקולים הרציונאליים הרגילים.
וזו השמחה השלימה, שכוללת בתוכה את כל כוחותיו של האדם, הרוחניים והגשמיים, עד שמתברר שאפילו השתייה והשכרות, שבדרך כלל נתפשים אצלנו כשליליים, מתהפכים לטובה ומצטרפים לשמחה.
סעודה ומשלוח מנות
ואין שמחה אמיתית בלא דיבוק חברים, כי השמחה האמיתית היא התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות. אבל אדם שאוכל ושותה לעצמו, הוא אדם מצומצם ומוגבל שטרוד בסיפוק תאוותיו בלבד, ולעולם לא יגיע לשמחה של ממש. לכן נצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו, וגם את הסעודה צריכים לעשות יחד עם חברים. ועל כל דבר טוב יש מקטרגים, מלפנים ומאחור. וגם כיום יש שהפריזו והתפארו במשלוחי מנות מרובים מדי, עד שקמו אחרים לבטל את כל ההידורים במצווה היקרה הזו, ולקיימה כפי חיובה בלבד. וצריך לשמור על הקו המאוזן, לשלוח לידידים הקרובים, וגם למי שאולי נפגע מאיתנו במשך השנה, ועל ידי משלוח המנות יראה שאנו אוהבים אותו. אבל אם שולחים לכולם, כבר אין ביטוי של רעות בין אדם לחברו.
מתנות לאביונים
ואין להסתפק בלהרבות אהבה בין החברים, אלא צריך לדאוג גם לעניים שאין להם יכולת לשמוח. ולכן נצטווינו לתת מתנות לאביונים, כדי שגם הם ישתתפו בשמחת הפורים. וכל המתעלם מצער העניים, גם אם ידמה בנפשו שהוא שמח עם חבריו, באמת אינו אלא הולל שמתעלם מהחיים האמיתיים. הוא בורח מהמחשבות על הצער שבעולם, ורק כך הוא מצליח לעשות את עצמו שמח לזמן מה. אבל המציאות הקשה הרי לא תיעלם בעת שישתה יין וישתכר, ולכן בתוכו פנימה הוא יודע שלא מגיע לו להיות שמח, והוא נותר עצוב. אבל מי שדואג לשמח את העניים והמסכנים, יש ערך לחייו והוא יכול לשמוח באמת ובצדק. וזהו שנצטווינו לתת בפורים מתנות לאביונים.
וכיוון ששמחת הפורים היא שמחה על סגולתם של ישראל, לפיכך השמחה צריכה להיות בהוספת אהבה ואחדות בין ישראל. וזו השמחה האמיתית, שמבטאת את התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות. אבל אדם שאוכל ושותה לעצמו, הוא אדם מצומצם ומוגבל שטרוד בסיפוק תאוותיו בלבד, ולעולם לא יגיע לשמחה של ממש. לכן נצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
