ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הוא גם התענין מאוד בגדולים ובצדיקים נסתרים שבדורנו ורצה להכירם.
הרבה מאוד פעמים היה מדבר על אליהו הנביא ועל גדולים שזכו ללמוד איתו. הרבה פעמים סיפר על אחיו של המהר"ל מפראג, שהיה גר בקרקא ואליהו הנביא היה לומד איתו בקביעות. סיפרו לרמ"א על כך והוא החליט לבדוק את הענין בעצמו. הוא הלך לביתו של ר' חיים אחי המהר"ל באמצע הלילה ושמע שם שנים לומדים ביחד, הוא דפק ואמר שהוא - הרמ"א - עומד מאחורי הדלת. ר' חיים הכניסו, אבל הרמ"א ראה שהוא לבד בחדר. הוא אמר לו: כבודו לומד עם אליהו הנביא? ר' חיים לא היה יכול להתחמק. הרמ"א שאל מדוע אלי הוא לא בא, הרי אני הרב של העיר? ר' חיים השיב לו (בביטוי ביידיש): "אליהו הנביא לא הולך אל אלה שיש להם שרוולים רחבים". כלומר אל רבנים בעלי מעמד רשמי.
לפעמים, היה ר' אברום ממשיך: 'נו, מה אתכם? ראיתם אותו? פגשתם אותו? מסתמא שהוא נמצא בכותל המערבי. אבל אל תחפשו אותו שם עם מעיל מכובד ומגבעת חשובה, מסתמא שהוא מסתובב שם עם כיפה סרוגה'!!!
כבר כתבתי שלפעמים ר' אברום היה מדבר בדרך של בדיחות הדעת וקשה היה לדעת אם הוא מדבר ברצינות או לא. פעמים רבות, כשהיו מזמינים אותו לאיזו שמחה, היה אומר: אני רוצה לבוא, אבל החלטה אם אבוא, אני מקבל רק לאחר שאשאל את אליהו הנביא. לאחר שאקבל ממנו רשות ללכת, אז עלי לשאול את הרבנית אם היא מסכימה. אם כן אז טוב, ואם לא, אז אפילו שאליהו הנביא אישר אני לא הולך.
קשה לדעת מה באמת מסתתר מאחורי הסיפור הזה, אבל דבר אחד ברור, הרבנית היתה חלק חשוב ביותר ברב. היא דאגה לרב ושמרה עליו יותר מעל בבת עינה, וכך היה יחסו של הרב אליה.
לאחרונה שמעתי מידיד, תלמיד חכם, שלמד בישיבה וסיפר לי על חברו שליוה את ר' אברום לאחר ברית מילה. כשהלכו למכונית, ר' אברום אמר לו: "ראית אותו? ראית אותו?" אותו תלמיד חכם לא הבין מה כוונת הרב. ר' אברום אמר לו: "את אליהו הנביא"! הוא שאל את הרב: "והרב ראה אותו"? ר' אברום ענה: "ודאי. אבל מענין שבכל ברית הוא נראה אחרת. צריך לדעת איך להסתכל כדי לראות אותו".
ר' אברום היה מחזיק מאוד מפתיחת הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר. נהגו בביתו שכל המשפחה יוצאת בריקוד ושירה לכיוון הדלת. דומני שאמר בשם ה'נודע ביהודה' שמי שניגש לדלת מתוך אמונה גדולה ירגיש הארה גדולה.
אגב, לאחר שנהיה ראש הישיבה, והרב הראשי לישראל, הייתה דרכו בקודש, שלאחר שהיה סנדק בבריתות, היה ניגש למקום הכיבוד, מברך ברכות, ומחלק שירים. זה לא היה משהו חד פעמי, שמישהו היה יכול לומר שזה עוד מעשה צחוק לשמח אנשים, כפי שאמרנו שהיה נוהג לומר דברים מצחיקים שישמחו את השומעים, זה היה מנהג קבוע ור' אברום עשה זאת בשמחה גדולה אבל ברצינות: היה טועם מצלחת העוגיות ואומר: "תחלקו! תחלקו!". שותה מהיין או מהמיץ ומחלק לכוסות ואומר: "תשתו! תשתו!". וכן היה שואל בחורים: "קיבלת? קיבלת? תקח עוד" וכיוצא בזה. פעם שאלו אותו: מה הענין? מה זה המנהג הזה? ר' אברום השיב: "ר' חיים מצאנז (הוא האדמו"ר מצאנז הראשון, בעל שו"ת 'דברי חיים', שהיה מגאוני דורו, דור של ענקים, גם בהלכה - בנגלה, וגם בנסתר. ר' אברום העריץ אותו.) היה מחלק שיריים, ואם הוא היה מחלק, סימן שיש לזה מקור בחז"ל". איני זוכר אם הוא אמר את המקור מעצמו או בשם ר' חיים: הגמרא במסכת הוריות יג: אומרת: "חמישה דברים משכחים את התלמוד, האוכל ממה שאכל עכבר...". אמר ר' אברום: אם עכבר נגס חתיכה קטנטונת מכיכר לחם, כבר לא אוכלים את כל הככר, כי זה משפיע על האוכל וגורם לו לשכחה, אם כן, הלא מידה טובה מרובה על מידה רעה, לפחות אחד על חמש מאות, אז אם תלמיד חכם או צדיק אכלו חתיכה מהככר, כמה זה משפיע לטובה על מי שיאכל מהכיכר? (וכן כתוב בתורה: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". אם תלמיד חכם טועם מהאוכל, שורה על כל האוכל ברכה, כאמור לעיל, ומתוך כך מתקיים באוכל ממנו, והסירותי מחלה מקרבך").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
