ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הפשע העיקרי שהיהודים אשמים בו הוא היותם יהודים. יש ליהודים חסרונות אחרים, בוודאי ליהודים כיחידים, אבל אלה רק סוגיות משניות בהשוואה לפשע הגדול של היהודים - היותם עם "אחר". על חטא כזה אין כפרה.
מזכירת המדינה האמריקנית חסרת הישע שנאלצת לשוטט בעולם ולכן איננה יכולה להשפיע על הממשל האמריקני בוושינגטון או להטריד אותו, היא בוודאי מועמדת טובה לתפקיד המלכה ושתי שראשה נערף על ידי בוס לא אוהב. אולי אפילו ציפי ליבני שלנו יכולה לקבל אודישן לתפקיד הזה, מאחר שהיא מתקשה להתמודד עם העובדה שלא היא מנהלת את המדינה כעת.
האירועים המביכים הנוכחיים בעניין נעמי והקרן האהובה שלה, שזכתה לשם הגרוע "קרן ישראל החדשה" הופכים גם אותה למועמדת אפשרית לתפקיד. וישנים גם השרים, הדוברים, השגרירים הנודדים ואנשי משרד החוץ שמבצעים בשמחה את הפקודות של המן ואחשוורוש בלי שום היסוסים או התלבטויות מוסריות. וברוח פורים, כולם לובשים תחפושות, כך שהמצב כולו נראה בדיוק ההפך מכפי שהוא.
אבל נראה שהיום יש מחסור במועמדים לתפקידי מרדכי ואסתר, אנשים שאינם מוכנים לקוד ולהתרפס בפני עריצים מרושעים, אנשים עם עקרונות שלמענם הם מוכנים לסכן את כבודם ואפילו את החיים עצמם. מרדכי מבקש להציל את כל העם היהודי בלי קשר לדעתו של כל אדם, להתנהגותו או למעשיו. האסון של העם היהודי מכאיב לו באופן אישי ועמוק. הוא אפילו מוכן לשאת את הכעס המוזר של חלק מעמיתיו הרבנים שמותחים ביקורת על מאמציו להציל את העם היהודי, והוא עושה זאת בלי רתיעה ובלי מרירות. הוא לא מבקש לו פרס על מעשיו וכל מה שהוא שואף לו הוא תוצאה חיובית למאמציו. התחזיות שלו ביחס לאחשוורוש ולהמן הוכחו כנכונות, אך הוא מעולם לא אמר "אמרתי לכם". אדם כזה באמת קשה למצוא בחברה המפולגת והשסועה שיש לנו היום. מרדכי הוא התגלמות היהודי, אבל הוא גם דמות נדירה ביותר בהיסטוריה היהודית.
גם אחייניתו אסתר היא אישיות נדירה. יהודים בעמדות בכירות בממשלות לא יהודיות לא בדיוק ששים להגן על האינטרסים של העם היהודי, גם כשהקיום היהודי מוטל על הכף. לא להעדיף הצלחה אישית על פני הדאגה לעם היהודי ולפנות לשליט בדברים שחושפים אותך כאדם שעיקר דאגתו נתון לעם היהודי - זה מעשה של כנות, נאמנות ואומץ לב. שוב, נראה שאין היום מועמדים רבים שמתחרים על תפקיד אסתר.
הגיבור הבלתי נראה של סיפור פורים הוא מטבע הדברים אלקי ישראל עצמו. התפקיד הזה מאויש גם היום. היד הנעלמה שמנחה אותנו לכל אורך ההיסטוריה ומבטיחה את קיומנו כעם בוודאי נוכחת גם בדרמת פורים של ימינו.
היהודים של שושן לא היו יהודים יראי שמים ששמרו מצוות בקפדנות. הם הרגישו נוח מאוד בחברה הפרסית והתבוללו בה ובתקינות הפוליטית של תקופתם. משום כך הם היו המומים מהשנאה שכוונה כלפיהם מקהילת העמים שהם כל כך השתדלו להיטמע בתוכה. עם זה, בסופו של דבר, הם נאלצו לראות את מצבם לאשורו ולסמוך על ישועת האלקים - על הנסים הנסתרים שהם חלק מהקיום היומיומי שלנו.
הפן הזה של חג פורים בוודאי קיים גם במצבנו היום. בחברה שלעתים קרובות לא מצליחה להבדיל בין המן למרדכי, חג פורים בא להזכיר לנו את הסכנות וגם את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר. מסיבה זו פורים הוא חג כל כך חשוב ושמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
