ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ג. אם נדר להתענות ביד' או טו' באדר א' יתענה, כיון שכל הדין שאין מתענים באדר א' הוא רק מנהג בעלמא אבל אם נדר סתם להתענות בימי ב' וה' וחל בהם יד' וטו' באדר א' לא יתענה .
ד. י"א שיד' וטו' באדר א' אסורים בעשיית מלאכה . וי"א שאין איסור עשיית מלאכה כלל בימים אלו וכן הלכה.
ה. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון בימים אלו, כיון שאין קוראים בהם המגילה . ואם אמר אין מחזירין אותו להתפלל ולברך שוב .
ו. לבני אשכנז טוב להרבות בסעודה באדר א' ביד' וטו' . ולבני ספרד ראוי שבני יד' ירבו בסעודה ביד' ובני טו' ירבו בסעודה בטו' .
פורים משולש
א. שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים.
ב. ב' טעמים מדוע אין קוראים המגילה בשבת. א' חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ב' כיון שעיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת
ג. בני מקומות הפרזים (שקוראים בכל שנה ביד' באדר) עושים ביום ו' את כל מצוות הפורים קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וקריאת פרשת עמלק, וסעודת פורים כבכל שנה. והטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
ד. בני מקומות המוקפים (שקוראים בכל שנה בטו' באדר) קוראים המגילה בשנה זו ביד' (ביום ו') . והטעם שמקדימים הקריאה ולא מאחרים ליום א' שנאמר "ולא יעבור" ובליל יד' לאחר קריאת המגילה י"א שלא יאמרו ואתה קדוש כבכל שנה כיון שאין זה זמנה וי"א שיאמרו ואתה קדוש וכן הלכה
ה. בני המוקפים אין אומרים ביום ו' על הניסים ואין מוציאין ס"ת לקרא פרשת ויבא עמלק ואם אמר ביד' על הניסים בטעות אינו חוזר על התפילה או הברכה . ובני פרזים אינם אומרים בשבת על הניסים אלא רק ביום ו' שהוא יד' . ואומרים בשבת על הניסים . בין בתפילות ובין בסעודות .
ו. בן מוקף ששכח לקרא המגילה ביד' אינו קוראה בשבת. וטוב שיגמור ההלל בלא ברכה בשבת
ז. בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה
ח. בשבת זו בני המוקפים מוציאים ב' ס"ת בראשון קוראים פרשת השבוע וחצי קדיש וקורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה . וי"א שמפטירין בהפטרת פרשת השבוע . וי"א שמפטירין "פקדתי את אשר עשה עמלק" כמו בהפטרת פרשת זכור ואפי' שכבר קראו בשבת לפני, את ההפטרה הזו, וכן הלכה . ובני הפרזים מפטירין הפטרת פרשת השבוע .
ט. אם שכחו הקהל לקרא פרשת עמלק מוציאים אח"כ ס"ת שוב וקוראים פרשה זו, ולא כחנוכה שאם שכחו לקרא קריאת החנוכה שאין חוזרים לקוראה שוב
י. סעודת פורים ומשלוח מנות לבני המוקפים, ביום א' (טז' אדר) וי"א שיעשו הסעודה ומשלוח מנות ביום שבת (טו' אדר) וי"א שיעשו ביום ו' (יד' באדר) . וי"א להחמיר לעשות בטו' ובטז' והמחמיר יעשה גם בשבת במקום שיש עירוב שיכול לשלוח מנות וגם ביום א' ואם קשה לו להוסיף סעודה יוסיף מאכל ומשקה (יין) בסעודת שבת ותבא עליו ברכה והמהדר יותר ישלח ויסעד גם ביום ו' (נמצא שמקיימם ג' פעמים) . ובן מוקף שמחמיר ועושה סעודה נוספת בשבת יאמר לפני הסעודה לשם יחוד וכו' אם אני חייב בסעודת פורים וכו' ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא י"ח ובסעודת פורים ביום א' (טז' באדר) לא יאמרו על הניסים בברכת המזון . אבל יאמרו בהרחמן על הניסים
יא. גם בני המוקפים מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום ו' . כיון שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ואם לא נתן ביום ו' יתן מאכל לעני ביום שבת . ואם לא נתן בשבת או שאין לו עני בשבת ליתן לו, יתן ביום א' (טז' באדר) . ובן מוקף רשאי ליתן מתנות לאביונים גם לעני שהוא בן יד' . וטוב שיהדר ליתן לעני בן מוקף כמותו .
יב. עשיית מלאכה ותספורת לבני מוקפים ביום יד' י"א שאסורים במלאכה ותספורת . ויש מתירים ובפרט לכבוד שבת קודש (ובני פרזים אסורים במלאכה ותספורת) וכן הלכה . והמחמיר תע"ב .
יג. אין אומרים תחנון ביום א' (טז' באדר) גם בני הפרזים (העושים פורים ביד') . ואבילות נוהגת ביום א' (טז' באדר) אפילו שעושים ביום זה סעודת פורים ובני המוקפים אינם אומרים ביום ו' שיר של יום של פורים אלא שיר של יום השישי . ומותרים לערוך נישואין בליל שישי (בליל יד') . ומקומות העושים בכל שנה פורים ב' ימים מספק, אינם צריכים לנהוג דיני פורים המשולש כבני המוקפין . וי"א שראוי להם להחמיר בכל דיני פורים משולש . והמחמיר תבא עליו ברכה.
יד. בן יד' שהלך למקום טו' או הפוך, איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר חלים עליו אותם דיני אותו מקום שהוא נמצא .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
