ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
ויכוחים מקומיים כאלה אינם עוסקים בלבו של העניין. הוויכוח איננו על מכירת טבק בקהילה כזאת או אחרת אלא על זכותם של רבנים להביע דעתם בעניינים שנוגעים לבריאות הציבור ורווחתו - תחום שרבנים אינם אמורים לעסוק בו בשום אופן. "תישארו עם הספרים שלכם ותניחו לנו, החכמים, הפוליטיקאים והפרופסורים, לנהל את הכול. תשמרו את הדעות שלכם לעצמכם ותעסקו בעניינים שבהם יש לכם סמכות: כשרות, נישואים, גירושים ושאר פולחנים, אבל אל תעזו לדון בפומבי בכל עניין ציבורי או לאומי מחוץ לנושאים המסוימים שהם בתחום המומחיות שלכם." לפחות כך זה נראה נראה לרב למוד קרבות כמוני.
אולי זאת רק פרנויה מצדי (ידוע שריצ'רד ניקסון אמר "גם אתם הייתם פרנואידים אילו העולם כולו היה נגדכם"), אבל רבנים הם קבוצה נרדפת, בדרך כלל, שנתפסת כאחראית לכל מה שקורה, אבל אסור לה להביע בפומבי דעה על שום דבר.
בתלמוד נאמר שכל עניין שנוגע לרווחת הציבור והקהילה נמצא באחריותו של הרב. ברבות השנים הכלל הזה נשמר יותר בתיאוריה מאשר במציאות. בכל זאת, אין עוררין על כך שרבנים נכבדים משפיעים על המדיניות של מפלגות דתיות שיושבות בכנסת. גם אם לא תמיד אנחנו לא מסכימים עם דעתם ועצתם, בעולם הדתי איש לא יטען שאין להם זכות להביע את דעתם ואת עצתם בפומבי. לאנשים כמו הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר שך המנוח, והרבי המנוח של חב"ד היתה ועדיין יש השפעה גדולה על חלקים מסוימים בציבור הישראלי והיהודי, במדינת ישראל וגם בחברה היהודית בגולה. עם זאת, תמיד יש מחלוקת לא רק על תוכן דבריהם אלא גם על עצם השאלה אם מותר להם לומר את דבריהם בפומבי ובתוקף.
כשהרב שך הביע את דעתו בעניין הסדר עם ערביי יש"ע והסכנה של בידוד מהעולם הלא-יהודי, הוא זכה לביקורת גורפת על כך שהביע את דעתו. "תשאירו את מדיניות החוץ והביטחון למומחים, ואל תתערבו במה שאינו עניינכם." - זאת היתה התגובה הכללית בתקשורת לדבריו. אני דוקא לא חושב שבוויכוח הנוכחי על המדיניות שלנו ועל עתידה של מדינת ישראל יש לדעתו ערך פחות מזה שיש לאלה שמכונים "מומחים", לאלה שתמיד מתראיינים בתקשורת, אך עוד לא מצאו נוסחה מוצלחת לפיתרון הבעיות. לרבנים יש זכות לגיטימית להביע את דעתם בכל עניין שנוגע לציבור.
לא פעם מאשמים רבנים בישראל בהסתה, כאשר הם מביעים את דעתם בעניינים ציבוריים. לעומת זאת, מרצים מן השמאל בארץ שתומכים בחרם על ישראל לעולם אינם מואשמים בהסתה. להם יש את חירות אקדמאית קדושה וזכות לחופש הדיבור. מתברר שהם יכולים לומר כל מה שעולה על רוחם בלי שאיש יאמר להם לעסוק בענייניהם האקדמיים. האם רבנים פחות משכילים או פחות מוכשרים מפרופסורים? אני חושב שלא. אני סבור שהחשש שאנשים באמת יקשיבו לרבנים שמביעים דעות מנוגדות, לא פעם, לתקינות הפוליטית ולתפיסות המודרניות שמקובלות היום, הוא מה שעומד בבסיס ניסיון הצנזורה הצדקני הזה.
למה אסור לרבני אפרת לומר לקהילה שלהם שעישון סיגריות מסוכן ולנסות לשכנע את הסוחרים להפסיק למכור מוות? מאחורי דברי הרבנים יש אלפי שנות מסורת יהודית וניסיון. כל אדם יכול לבחור אם להטות אוזן לעצתם או להתעלם ממנה, אבל אינני סבור שיש למישהו הזכות לקרוא תיגר על עצם זכותם להביע בפומבי את דעתם בעניינים לאומיים, ציבוריים וקהילתיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












