ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ט"ו בשבט מוזכר במשנה כראש-השנה לאילנות, תחילת השנה החדשה לפירות ולטבע. כמו בכל ההיבטים של היהדות והחיים היהודיים, יש לזה משמעות הלכתית, אך לא זה הנושא של המאמר הזה. ט"ו בשבט מזכיר לנו את הקשר שלנו לאדמתנו וליבולה. הוא גם מצביע על הקשר העמוק, לפי התורה, שקיים בין הטבע, האקולוגיה והגנת הסביבה לעם היהודי בפרט ולאנושות בכלל. הקב"ה שם אותנו בעולם הזה כדי לעבוד את האדמה ולשומרה, כדי שנשתמש במשאביה לטובתנו, אבל גם כדי שנגן עליהם מפני ניצול הרסני. יש בתורה איסור להשמיד עצים, מזון ותוצרת חקלאית ואיסור להרוס את העולם באופן כללי שלא לצורך ובלי מחשבה תחילה. לפירות ארץ-ישראל יש קדושה. כאשר אנחנו אוכלים מהם בט"ו בשבט, אנחנו מחדשים את המחויבות שלנו לשמור על הקדושה הזאת ולהשאיר לדורות הבאים אחרינו עולם טוב ומבורך.
כשהציוויליזציה התקדמה והטכנולוגיה פתחה אופקים חדשים לניצול המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, נראה שבריאותו של הכוכב שלנו הלכה והידרדרה. החל מהיעלמות יערות הגשם ועד סכנת ההתחממות הגלובלית והמסת כיפות הקרח, כוכב הלכת שלנו כבר נמצא בעצמו בסכנת הכחדה. מסיבה זו קמו בכל העולם המערבי מפלגות "ירוקות" שמנסות להשיב לטבע את שיווי המשקל הראוי, להחזיר לו את האיזון שיגן עליו. אך כמו שנהוג בכל תחום פוליטי אחר, לא די בחקיקה ובפעילות בקהילה כדי להשיג את המטרות שקבעו להן מפלגות אלה. צריך לכבוש את לב האנשים ולשכנע אותם בצדקת המטרה כדי לשנות את המגמה ולהתגבר על הקשיים ועל אסונות הטבע הצפויים. זה עניין של חינוך ומחויבות, של התמדה וחשיבה חכמה. כל אלה נחוצים כדי לנצח במאבק הזה בטווח הרחוק.
ליהדות ולערכים היהודיים יש תפקיד חשוב במצב הזה. היהודים מומחים בחינוך לטווח הרחוק, במחויבות, בהתמדה ומחשבה חכמה. זה סוד קיומנו במשך אלפי שנים. אם נראה את ט"ו בשבט כחלק מפרויקט חינוכי זה, נוכל להעניק למפעל הזה קצת קדושה ורקע היסטורי. זה יסייע לנו להבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהפירות החדשים והטעימים שגדלים באדמה הטבעית של ארץ-ישראל. "ירוק" לא צריך להיות עניין לחילוניים בלבד. גם לתורה ולערכי היהדות יש הרבה דברים לומר בעניין זה.
בגלות הארוכה של עם ישראל מארצו, ט"ו בשבט היה תמיד תזכורת חמה למה שהיה פעם ועוד ישוב להיות. היהודים אכלו פירות יבשים וחרובים קשים וחשבו על ירושלים ועל עולם טוב יותר לכולם. גם בלי יכולת לרכוש קרקעות, היהודים העריכו את קדושת האדמה ואת ברכתה ושפעת יבולה. הם נזהרו שלא להשמיד את הצומח, לא לעקור עצים בלי מחשבה, לא לבזבז המתנות היקרות שהטבע נותן לאדם. הגישה הזאת נכנסה להלכה היהודית והתקדשה באורח החיים היהודי.
מסופר שרב גדול התהלך פעם עם הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ-ישראל, ומתוך הלהט של דיון תלמודי סבוך קטף עלה מענף עץ סמוך. הרב קוק פנה אליו ואמר לו בעצבות: באמת מפריע לך שהעלה הזה יוכל לחיות עוד כמה חודשים? כבוד לחיים, לכל צורות החיים בעולמנו המופלא, הוא אבן דרך בגישה של היהדות ובמחשבה היהודית. בט"ו בשבט ראוי שנבין את הערכים העמוקים שעומדים מאחורי הפירות הטעימים שאנחנו אוכלים. זה החג "הירוק" שלנו, תזכורת לכך שאנחנו אחראים למתנות שהאל נתן לנו ושמחובתנו לשמור ולהגן על הטבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
