ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה מדריכה אותנו בעיקר בנושא חיי הקהילה, המשפחה והפרט; אם-כי יש בידינו עקרונות כלליים: אין לנו היום תשובה תורנית מפותחת מפורטת ומספקת על השאלה: כיצד מנהלים את המדינה היהודית על-פי תורת ישראל. לכן המושג "מדינת הלכה" הוא פיקציה עיתונאית. ההלכה - כפי שהיא כיום - איננה מסוגלת לנהל מדינה.
האתגר המדובר מחייב גיוס כל הכוחות התורניים, האקדמאיים והאינטלקטואליים במאמץ מאוחד וממוקד בהיקף לאומי, מאמץ שעשוי לארוך כשניים-שלושה דורות. ההתחלות של היום - וגם מדור זה בכללם - הן התחלות בכיוון הנכון, אבל אנו רק בתחילת הדרך.
אם אכן כך, דרוש שלב ביניים. כשאנו מדברים על מנהיגות אמונית, אנו מדברים עדיין על מדינת ישראל במסגרת המשטר הקיים. בשלב זה יהיה המשטר במדינת ישראל משטר דמוקרטי, אלא שהאוריינטציה שלו תהיה יהודית. ההבדלים הגדולים שבין הדמוקרטיה בתקופת בן גוריון, לבין זו של תקופתנו, תקופת אהרן ברק, מלמדים על הגמישות המהותית של המשטר הדמוקרטי והמנעד הרחב שלו, מה שיאפשר, עדיין במסגרת המשטר הנוכחי - ולמרות הסתירה המובנית בהגדרה לכאורה - "דמוקרטיה יהודית".
שלב זה הכרחי, לפחות משתי סיבות: הראשונה - השגת היעד של מדינה יהודית תורנית דורש מהפכה תודעתית-רוחנית קודמת, שממהותה, אם רוצים שתהיה כנה אותנטית ולא תלוית-כפייה, דורשת זמן. השנייה - מאמץ היצירה הלאומית המדובר, מחייב כתנאי קודם, הנהגה שמבינה את משמעותו ומסוגלת להוביל אותו - הנהגה אמונית.
עולה מן הדברים שבשלב הראשון - "דמוקרטיה יהודית" - ודאי וודאי שזכות המחאה וההפגנה אמורה להישמר. גם לכשנזכה בשלב ב' ובעקבות תהליך היצירה האמור לעצב מדינה יהודית תורנית כראוי לנו, אינני רואה מדוע לא תישמר זכות זו . אינני מכיר אמנם מקורות בעד או נגד, אך התחושה הראשונית שלי אומרת שמנהיגות יהודית, מנהיגות העולה מן העם ופועלת איתו ולמענו, אמורה להיות קשובה לו ולחפוץ בדו-שיח עימו, דבר שמתנהל, בין היתר, באמצעות המחאה וההפגנה.
אינני יודע לומר כמובן כיצד יראה המשטר התורני האמור, אך אין לי ספק שהוא יהיה משטר צדק וברוח התקופה, ואם היותו כולו מושתת על אדני תורת ישראל - ודווקא מתוך כך - הוא ידע גם לקחת כמה וכמה אלמנטים חיוביים שפיתחה הדמוקרטיה המערבית ולשלבם כראוי. זכות המחאה וההפגנה האזרחית נראית לי כאחד מהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
