ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה [...] בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב [מו, טו- כג].
"כל הבריאה, מלבד יוצר הכל שהוא אחד ומיוחד, כל שבבריאה היא כפולה. שמים וארץ, אור וחושך, ים ויבשה, חמה ולבנה, טהרה וטומאה וכו'. ישראל, כיון שהם עיקר תכלית הבריאה, הרי גם הם כפולים: יעקב וישראל, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, א"י וחוץ לארץ, קדושת המחשבה וקדושת הדיבור. והם לעומת עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, והן בחינות לאה ורחל אשר בנו שתיהן את בית ישראל [רות ד, יא]. לכאורה שתי נשים אלו נראות כסותרות זו זת זו. אם יש מקום להשפעת עלמא דאתגליא, אין מקום להשפעת עלמא דאתכסיא. אבל לא כן הדבר, כי זה אמנם נכון לגבי טומאה מול טהרה. "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים" [רש"י, בראשית כה, כג] וכן להיפך. לא הופיע כוכב של ישראל עד שנדחה כחו של עשו. ומשום זה אין מקום שלטון לשניהם יחד בעולמנו. אבל בעולם של קדושה, יש מקום גם לעלמא דאתגליא וגם לעלמא דאתכסיא, וכל אחד מוסיף על השני. בעלמא דאתגליא יש גם בחינת הנסתר; ובעלמא דאתכסיא יש גם בחינת התגלות. דוגמא לכך יש לענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות". ואם יש באותה המצווה שייכות גם למצווה השניה, נופל הכלל של "אין עושית מצוות חבילות חבילות" [ברכות מט.].
והנה אמרו חז"ל "אין בין עוה"ז לעוה"ב אלא שיעבוד מלכויות בלבד". עד כמה שאנו מבינים את ההפרש והריחוק בין עוה"ז לעוה"ב, בכל זאת אמרו "אין בין וכו' אלא". מכאן כי גם בעוה"ז שנברא ע"י הבורא היחיד יש גם איזו בחינת אור של עוה"ב.
[...] בעוה"ב יכירו כולם את שם כבוד מלכותו, ויבינו כיצד מהאחד ית"ש יוצא רק אחדות. ואז יתגלה מחשבן של ישראל שקדמה אפילו לתורה, שישראל נבנו מרחל ומלאה (עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא). אבל עד אותו זמן המאושר של גילוי עוה"ב, הרי אסור לקחת אשה אל אחותה בחייה. [...] אולם יעקב בעצמו הוא ג"כ בבחינה של "ישראל", הבחינה של "מחשבתן של ישראל", והמחשבה העליונה היא כי דוקא מרחל ומלאה יבנה בית ישראל. ומחשבתן של ישראל קדמה לתורה [למתן תורה]. לכן בפרשתנו מונים והולכים את הצאצאים גם של לאה וגם של רחל [ע"פ 'פניני הראי"ה' פרשת ויגש].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה
והגאון ר' סנדר גדליהו טְכוּרְֹש זצ"ל (ח"ד)
הסכמת הראי"ה ל'ערכי הכינויים'
סיפרנו בשבועות הקודמים על קורות חייו של הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, ועל קרבתו למרן הראי"ה. ספרנו גם על הספרים הרבים שכתב, ועל ההסכמה שקיבל ממרן הראי"ה לספרו 'קדושת ישראל'.
בשנת תרפ"ט, הוציא הרס"ג לאור את הספר 'ערכי הכנויים' שכתב הרב יחיאל הלפרין זצ"ל בעל 'סדר הדורות', והוסיף עליו הוספות, ביאורים ומקורות. ספר זה זכה להסכמתו של הראי"ה (שאינה מופיעה בספר 'הסכמות הראי"ה'), והנה היא לפניכם, יחד עם דברי הקדמת הרס"ג:
"חות דעת של גאון הגאונים יקר מזהב (מד"ר ויקהל פ' מ"ט), מכסף (שם) ומפנינים (סוטה ד') צרור המור (מד"ר שה"ש), אשכול הכפר (שם) הנותן אמרי שפר (סוטה י"ג), כקש"ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל חונה בעיה"ק ירושלים, תובב"א:
"הנני בזה להגיד לעם ד' על דבר מפעל אמת, מעשה ידי גבר חכם בעֹז, הרב הגדול בתורה ויראה, מחבר חבורים מחוכמים, מו"ה סנדר גדליהו טחורש שליט"א, שהיה רב ושו"ב במושב חיטין, אשר למזרחי באה"ק ת"ו. והאי גברא כבר אתמחי בספריו, שמצאו חן בעיני רואיהם. וכעת הגדיל מעשהו לחבר ספר בתור מוסף על ספר המופלא "ערכי הכנויים" אשר להגאון הקדוש בעל "סדר הדורות" ז"ל. ונפשו חשקה לחדש את אורו של הספר הגדול ההוא ולהוסיף עליו תוספת מרובה, אשר אסף וליקט בחריצות רבה, על כל אות ואות מערכי הספר הקדוש הנ"ל. והנה תקותי חזקה, שכאשר יופיע הספר "ערכי הכנויים" מחודש בסידורו עם ההוספות של הרב הגדול והמעיר הנ"ל, יתקבל ברב תשואות חן מכל חוגי התורנים אוהבי דברי חפץ. וכדאי הדבר להחזיק בידי הרה"ג המחבר והמו"ל למען תשיג ידו, לזכות הגאון "בעל סדר הדורות" ז"ל, אשר אסף בזרוע עזו, אספת חכמים רבת הערך, על הכנויים בהרבה מהראותיהם, על פי דרשות חז"ל בנגלה ובנסתר, מצורף עם אוצר גדול אשר הוסיף מדיליה בעמל נפשו הרה"ג המוסיף והמעיר הנ"ל. וכאשר הספר היקר והקדוש הזה, עם ההוספות, עולה לכמות מרובה מאוד, שאין ביכולתו של הרב המחבר והמו"ל להדפיסו בפעם אחת, על כן הסכימה דעתו היפה להו"ל בחוברות חלקיות, עד אשר יופיע בהדרו כל הספר בשלמותו בע"ה. ואבקשה בזה מכל אוהבי תוה"ק ומחזקי ידי מגדליה ומאדיריה, לקבל באהבה את החוברות היקרות מידי הרה"ג המחבר שליט"א למען חזק את ידיו, להאיר את האור הגדול של כל הספר הנפלא הזה בכליל שלמותו, וזכות הרבים תהי' תלוי' בהם. והנני בזה חותם בברכה לכל אוהבי תורה ולמחזיקיה, מרחיבי גבולותיה ומעטרים כבודה.
כנה"י, ונפש מברכם מקודש, המצפה לתשועת ד' על עמו ועל נחלתו בקרוב:
הבעה"ח אור ליום ט"ו טבת, תרפ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א
אברהם יצחק הכהן קוק".
"אמת מארץ תצמח"
ספר נוסף שכתב הרס"ג טכורש, נקרא 'ילקוט הצמחים'. ספר זה יצא לאור בשנת תשי"ג ע"י בנו, הרב כתריאל טכורש זצ"ל, ובהקדמתו הוא מספר על הרקע לכתיבת הספר:
"אאמו"ר שליט"א, הרב המחבר, פירש יפה את דברי הגמרא (בסוטה ד' י"ד ע"א) "דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה לא"י, וכי לאכל מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו לישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".
והכוונה, אחרי שיש בפירות רוחניות ותיקון נשמת האדם המושפעת מהם, זה יתכן לאדם הצריך תקון, והשפעה רוחנית, אבל משה רבינו שהיה איש אלקים, שנאמר עליו והאיש משה "משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" האם גם הוא זקוק לאכל מפירות ארץ ישראל, למען למצוא את יניקתו הרוחנית ותיקון נשמתו והשפעה נאצלה מתוך אכילת הפירות? "וכי לאכל מפריה הוא צריך"? ע"ז באה התשובה, שהוא התאווה לאכילת פירות כדי שיקיים בהם מצוות התלויות בארץ מה שלא יכול לקיים בחו"ל.
והנה, מונח לפנינו ספר הקודש שלנו, החל מהתנ"ך עד שני התלמודים, המדרשים וכל מקורות דברי חז"ל, שחובר ע"י אאמו"ר שליט"א הרה"ג כמוהר"ר אלכסנדר גדליהו שליט"א. הספר מכיל קרוב לשבע מאות ערכים וכולל כל צמח, נטע, פריו עשב, אשר בשדה הספרות התורנית והמדרשית.
[...] הספר 'ילקוט הצמחים' מוקדש כולו לארץ ולטהרתה, אוסף וליקוט, לקוטי בתר לקוטי, של כל הצמחים, הפירות והירקות למיניהם ושמותיהם. כאן מצא את ביטוי נפשו ואת סגנונו הטבעי, הנוגע בלבו המלא אהבה וחבה לארץ על כל גדותיו. יצירה זו משמשת בבואה נאמנה למהלך רוחו, לרעיונותיו ולשאיפתו בחיים".
ספר זה זכה להסכמות רבות, ביניהם של הרב יוסף צבי קאליש, אב"ד בני ברק, הרב משה עמיאל רבה של תל אביב, והרב יהושע קניאל רבה של חיפה. גם הגרי"מ חרל"פ כתב הסכמה לספר, ובה הסתכלות מעמיקה על תוכן ומהות הספר:
"חודש כסלו תש"ו לפ"ק
אורך ימים ושנים דשנים ורעננים, לכבוד האי סבא יקירא מלא אורה וכל מידה יקרה, האיש הנעלה הרב הגדול מוהר"ר אלכסנדר סנדר גדליה טכורש שליט"א.
בעונג רב קיבלתי את ילקוטו הנפלא ״ילקוט הצמחים״. ברכה מרובה הביא בילקוטו זה, לעמוד על כל הצמחים,טיבם ושמותיהם, הנזכרים בדברי חז"ל, במדרשים ובשני התלמודים. חוכמה שיש עמה מלאכה, ורבת הערך היא זו. ולכל זמן, הגיע גם תורם של הצמחים, שבקביעת שמותיהם עלי אדמות, יפיקו נוגהם, טעמם וריחם כמלפני מארת ה׳ של ״ארורה האדמה בעבורך וכו׳, וקוץ ודרדר תצמיח לך״, ולמען יקויים "אמת מארץ תצמח", שכן מידתו של כל דבר בקריאתו בשם, מתעורר מרום שורשו ומתכונן לקראת מילוי תפקידו. מוקירו ומכבדו, מברכו ומעתיר בעד שלומו, יעקב משה חרל"פ".
['ברכת מרום' עמ' פא-פב].
באותה הקדמה לספר, מוסיף ומספר הרב כתריאל טכורש על אהבת ארץ ישראל הגדולה שקננה בליבו של אביו - מחבר הספר:
"כלום בן מעיד על אביו?... אבל רק לגלוי מלתא בעלמא, הנני בא להגיד לאדם ישרו בלי משא פנים, מיום שעמדתי על דעתי והכרתי את מאויי נפשו המית רוחו-ותכונת נפשו של אבא מארי שליט"א, אני יכול להגיד ולקבוע את מדת אהבתו וחיבתו לציון וירושלים, לארצנו ההולכת ונבנית אהבה וחבה לבלי מדה ולבלי גבול, אהבה הפורצת מנבכי נשמתו וממבוע הלב. מראשית ניצני התחייה בתקופת חבת ציון, אנו רואים אותו כאחד הראשונים שנכנס לפני ולפנים בעבודה הא"י בהתמסרות הראויה, בחום נפשו ולהט נשמתו. אחר זה אנו רואים אותו כאחד ממנהיגי היהדות הציונית-הדתית בפולניה המדינה. כולו מסור בלב ונפש לעבודה למען בנין הארץ ממש עושה ומעשה. מטיף ונואם, נודד מעיר לעיר, להחדיר את הרעיון הנשגב של בנין הארץ עפ"י תורת ישראל. והוא אינו יודע לאות, שקדן הוא בעבודה קדושה זו. ואהבתו וחבתו לארץ באו לידי ביטוי לפני עשרים וכמה שנים כשהתחמק - ממש התחמק - ממשפחתו ומקרוביו, מסביבתו ומרעיו וידידיו המרובים שכבדוהו מאד, כמו רבי זירא בשעתו שהשתמט מר' יהודה רבו ועלה ארצה (ראה סנהדרין ק"י ע"ב) סבל יסורי ארץ ישראל, נתן את כל יחסיו עם הגולה, עוזב את משרתו והשתזר בשרשרת הבניין, הלך לכפר חיטין בתור רוב ושו"ב, והתענה באשר התענה, והכל באהבה ובחיבת הקודש והמקדש. אהבה לכל יצירה ובנין, לכל נטע ופרח, לכל גבעול וקנה, לכל פרי וירק, מלא רגשות עלומים התלהבות חסידית ולהט קודש לכל מפעל הבניין ההולך ומתפתח ומתקדם אהבתו זו - באה לידי ביטוי נאמן ולידי התגלמות והמחשה בטפולו המסור בהצמח והירק, יצירי הטבע הנהדר, באשר אף הם משמשים גורם ליסוד חיינו, ולבנין תקומתנו בארץ הזאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
