ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- עמוד העבודה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אות מא
בסעיף זה מובא משל לתוספת ביאור: אדם שפותח חלון בביתו כנגד השמש והאור חזק מדי, עושה כותל נוסף ובו חלון שלא כנגד אותו חלון. אם האור עדיין חזק מדי, הוא עושה עוד כותל שלישי ובו חלון שלא כנגד החלון שבכותל השני. האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור, והשאר נחשב תולדתו. גם לגבי הכתלים הפנימיים האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור למקום שמאיר אליו, והאור המתפשט לחלל החדר נחשב תולדתו. רבנו ברוך מקוסוב מזכיר במשל לשון 'מחיצות' לכתלים. דבר זה מזכיר לנו את מה שחז"ל אמרו שמשה הסתכל באספקלריה המאירה ושאר הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. המחיצות הממעיטות את האור הם האספקלריא שאינה מאירה. ואעפ"כ ההארה בסופו של דבר באה מן המקור.
אות מב
עמוד העבודה (21)
הרב יהודה מלמד
8 - מהות ומציאות
9 - יתרון הראיה השכלית
10 - השתלשלות השכל
טען עוד
אות מג
יוצא לפי זה, שהשגת המציאות היא הידיעה שיש את הדבר, אבל ללא ידיעה ברורה מהי מהותו, כלומר מה הן תכונותיו ומה שיעורן המדויק, ואילו השגת המהות היא הידיעה של הדבר בבהירות, הכוללת הבנת כל הנתונים והחוקיות שבו.
לכאורה, מהמשל המובא כאן עולה שהשגה חושית יותר גדולה מהשגה שכלית, שהרי מי שמשער מציאותה של השמש, משיג אותה פחות ממי שמסוגל להסתכל עליה בעיניו ולהעריך עוצמת אורה. אבל בהמשך (אות מד) אומר הרב שהשגת השכל לא פחותה משל החוש, שהרי אם אותו אדם שלא מסוגל להסתכל בשמש, יצליח ע"פ שכלו לחשב את גודל השמש וצבעה וחוזקה, הוא יחשב למי שמשיג את מהות השמש ע"פ שכל וא"כ השכל לא פחות מהחוש.
התפיסה של בית מדרשנו (ע"פ כוזרי, הרב זצ"ל ועוד) היא שהחוויה הבלתי אמצעית, שהיא מה שהאדם רואה בחוש, בין הגשמי עיני בשר, בין החוש הרוחני כעיני השגתו של נביא, הרבה יותר גדולה וודאית מכל חישוב שכלי. אבל לפי רבנו מחבר הספר עמוד העבודה לא נראה כן, אלא שההשגה השכלית עולה על הראיה החושית כמו שמוכח מדבריו לקמן (אות מו). אך יש להעיר שהשכל אצלו וכן אצל רבו בעניין זה, הוא רבנו משה בו מימון, אינו מייצג רק חשיבה קרה וחיצונית. יש כאן תהליך של התבהרות שהוא ממלא את כל אישיותו של האדם, שיש בו הרבה עונג של השגת האמת, ומלוה אותו תחושה של הארה לא פחות מאשר בחוויה בלתי אמצעית.
אותיות מד-מה
ממשיך הרב המחבר ואומר שאמנם אנשים רגילים לומר על דבר שבהשגת החוש שזה באמת מה שרואים ומוכנים להישבע על כך ובהשגה שכלית לא יגידו כן ויאמרו שהם מסופקים אבל באמת אין זה כי אם ששכלם קצת חלוש ולכן השגת השכל שלהם מסופקת בעינם, אבל מי ששכלו צלול וברור לא יהיה לו ספק גם בדבר שמשיג בשכלו. ואפשר לדייק כך בלשונו שהביטויים שמביא בהשגת השכל ובהשגת החוש הם מאוד דומים 'חלוש' 'בהיר' 'צלול' 'ברור' ולפי זה השגת השכל היא לא פחות מהשגת החוש לא רק ביכולת הדיוק, אלא גם בעוצמת חווית הודאות שבה.
אותיות מו-נב
ויותר מזה, אומר הרב המחבר, שהשכל הוא יותר מהחוש שהרי לפעמים הראיה החושית מראה דבר מוטעה שע"פ השכל נוכל להבין שלא יתכן שמה שאנו רואים הוא אמת. והראיה לזה שכשאדם נולד הוא פועל ע"פ הדמיון, והשכל נכנס בו רק בגיל 13. יתרון בהבנה השכלית מתבאר על פי משל שלִסְפוֹר הרבה כסף, אם הוא בכמות מדויקת בסדרה חשבונית, ע"י השכל אפשר: א. לדעת את הסכום המדויק בסקירה אחת לעומת לספור ביד שצריך הרבה הרבה זמן, ב. ביד אפשר לטעות משא"כ בסקירה שכלית מחוּשבת לא תהיה טעות. וגם בהשגת הבנה בסוגיה בתלמוד ההשגה פתאום מופיעה ומה שלוקח זמן להשיג את ההבנה הזאת זה ההקדמות שלפניכן שאינם ברורות לך דיים. משל לאבן טובה ומאירה שמכוסה בהרבה כיסויים שברגע שיגמרו להסיר את כל הכיסויים תאיר מיד מאורה הגדול. וכך בגמרא אם יהיו כל העניינים שלפניכם מובנים היטב, הסברה הישירה תעלה מיד.
יתרון נוסף שיש להבנה השכלית הוא שהיא איכותית יותר, היא אינה צריכה לדברים נוספים שיעזרו לה להשיג אלא רק השכל עצמו לעומת זאת אדם שמסתכל בחוש אם אין לו מקור אחר שנותן לו אור חוש הראות לא יוכל לעזור לו. א"כ יש 3 יתרונות להשגה השכלית על פני ההשגה החושית 1. מהירות ההשגה 2. הדיוק המובטח 3. איכות ההשגה.
כלל דבר: השכל מכַוון יותר לאמת. וזה מה שאמרו בגמ' "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, מלמד שההלכה כמותו בכל מקום." ופרוש מאמר זה, אינו כמו שהעולם אומרים שלמדו מהמילים "וה' עימו" שהלכה כמותו בכל מקום. שזה מורה על הקדושה הגדולה שצריך להיות בה ע"מ לכוון להלכה, אלא למדו זאת מהמילה "משכיל". והוא מה שאמרנו שהשכל מורה על כיוון אמת שכיוון שמשכיל ומכוון לאמת יותר מאחרים, לכן הלכה כמותו בכל מקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
