ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השנה שבת משפטים היא גם שבת שקלים, לכן נדון בשאלת תיקצובם של בתי הדין.
כדי להציע מהו הפתרון הנכון בימנו, יש לברר מה הייתה המציאות בימי התנ"ך ובימי חז"ל ומתוך כך נגיע גם ליישומם היום.
כמפטיר נקרא השבת את הפסוקים בתורה העוסקים בחיובו של כל יהודי להפריש תרומה של מחצית השקל. גם בהפטרה נקרא אודות השקלים שנתרמו בעידודו של יהואש מלך יהודה.
למה היו משמשים השקלים? בפרשה וגם בהפטרה מדובר על תרומות לשתי מטרות (במדבר הייתה גם מטרה שלישית חד פעמית, לצורך האדנים).
א. מימון עבודת הקרבנות.
ב. אחזקת המשכן ואחר כך המקדש - בדק הבית.
עיון בדברי חז"ל מגלה כי השקלים שימשו למטרות נוספות וז"ל הסוגיא במסכת כתובות:
"א"ר יצחק בר רדיפא א"ר אמי: מבקרי מומין שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: ת"ח המלמדין הלכות שחיטה לכהנים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב גידל אמר רב: ת"ח המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ... ובית גרמו על מעשה לחם הפנים, ובית אבטינס על מעשה הקטרת, כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה! .... ת"ר: נשים המגדלות בניהן לפרה (אדומה), היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה" (דף קו עמוד א).
אם כך, תקציבו של בית המקדש שימש לצרכיו הציבוריים-רוחניים של העם, בין אם הם היו קשורים במישרין לעבודת המקדש ולקרבנות, או בעקיפין לשמירת רמתו הרוחנית של העם.
בסוגיא (שם) מצינו שימוש נוסף שנעשה בכספים אלה וז"ל:
"גוזרי גזירות שבירושלים, היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה" (קה ע"א).
הרמב"ם מפרש את הסוגיא כמי שעוסקת במימון מערכת המשפט הפלילי (עיינו פ"ד מהלכות שקלים הל' ז).
בשולחן ערוך בעקבות בעלי התוס' פירשו זאת המחבר, הרמ"א והגר"א על כל מערכת המשפט וז"ל:
"נהגו לעשות לבית דין קופה, שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד, ומגבין אותה בתחלת השנה או בסופה, ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא, כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם" (חושן משפט הלכות דיינים סימן ט סע' ג).
כך חזרנו אל פרשת משפטים העוסקת ביסודות המשפט העברי.
המסקנות לימינו ממקורות אלה כפולות.
א. יש להפריד תקציבית את ה"דת" מ"המדינה". כלומר, יש צורך בשתי מערכות תקציביות:
האחת - תחת חסותו של המלך או הממשלה בימנו. מתקציב זה ימומנו צרכי הבטחון, התשתיות (למעט הדרכים אל המקדש) החקלאות המסחר והתעשיה וכו'.
השניה - תחת חסותו של הכהן הגדול, הרב הראשי (?) בימינו שתעסוק בענייני הרוח והחינוך (עיינו גם בפועלו של רבי יהושע בן גמלא בבא בתרא כא ע"א).
ב. מערכת בתי הדין לממונות הממומנת היום באמצעות אגרות, צריכה לקבל קדימות מבחינת התקציב הציבורי, כך נהג עם ישראל לדורותיו.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחיזוקו של המשפט העברי וביסוס מעמדו הציבורי, ביתר שאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
