ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דומני שכולנו חשים כך כאשר אנחנו מביטים לאחור, על חיינו ועל המסעות, ההחלטות והמעשים שלנו. לעתים החיים שלנו מורכבים מסדרה של חרטות. אך הסכנה היא שנשקע בתחושות האלה ולכן נמנע מלתכנן את העתיד ומלפעול בצורה חיובית. התרכזות בחרטה מונעת מהאדם לחיות חיים יצרניים ומשמעותיים. האזכור של כל המקומות במדבר שבהם חנו בני ישראל הוא תזכורת לשתי התובנות הללו. הוא מאפשר לאנשים לזכור את השגיאות שעשו בעבר, אך גם מכוון אותם לעבר הגשמת המטרה: הכניסה לארץ-ישראל.
אסור לאדם לנהוג ברכב בלי להסתכל דרך קבע במראה האחורית, עם זאת, תשומת לבו חייבת להיות מרוכזת במבט דרך השמשה הקדמית, כדי לראות את הדרך ואת התנאים שלפניו.
בשנות הגלות הארוכות של העם היהודי, התפזרנו בכל רחבי העולם וחנינו במקומות רבים. לפעמים השהייה בתחנה היתה קצרה יחסית, אבל ברוב המקרים היא נמשכה מאות שנים. בבל (עירק של ימינו) שימשה לנו בית אלף שנים, ואילו חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל), צפון אפריקה, פולין, גרמניה והרבה ארצות אחרות באירופה אירחו אותנו במשך 800 שנה. אבל משום-מה, לא משנה כמה זמן נשארנו במקום אחר, כמה הועלנו וכמה ביטחון חשנו שם, כל הארצות שבהן שהינו התגלו בסופו של דבר כתחנות זמניות וארעיות. גילינו שהמסע של העם היהודי הוא, במובן מסוים, מסע אינסופי, אבל תמיד עם יעד.
רבי נחמן מברסלב אמר שכל צעד שהוא עושה על האדמה הזאת מוביל אותו לירושלים. כל התחנות, ולא משנה כמה זמן היהודים נשארו בהן, היו בסופו של דבר רק תחנות בדרך. רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק סיכם בצורה יפה וקולעת את הגלות של העם היהודי באומרו שאבוי לאלה שמדמים בנפשם "כי ברלין היא ירושלים". עכשיו כולנו יודעים שברלין רחוקה היתה מלהיות ירושלים, אבל יש ערים אחרות בתפוצה היהודית היום שיכולות להחליף בקלות את ברלין באמירה הקולעת הזאת. אנחנו מתפללים שמסעותינו סוף סוף מסתיימים ובשבת חזק זו מתחזקים בתקווה הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
