ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- המשבר הכלכלי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, לפיטורין ולחוסר יכולת למצוא עבודה אחרת במהירות עלולות להיות השפעות הרסניות. אנשים רבים בעלי כישורים מקצועיים טובים מאד, או בעלי שנות ניסיון, פשוט אינם מסוגלים או אינם מוכנים לקבל מה את שנראה להם כעבודה נחותה, שאינה הולמת את מעמדם החברתי או את רמת השכלתם. האגו של האדם הוא שברירי, ומבחינה פסיכולוגית ורגשית קשה לאדם שהיה מנהל ברמת הביניים, למשל, להפוך לשרת או לעובד ניקיון, אם משרות כאלה מוצעות לו.
אולי השמת הדגש על השכלה גבוהה והכשרה שהיא במידה רבה חלק מהאתוס בחברה שלנו היום, היא זו שמונעת מאנשים לגלות נכונות לרדת בדרגה או במידת החשיבות על מנת למצוא תעסוקה. מכל מקום, לא קל לאנשים שרואים את עצמם כמוכשרים, חרוצים ויעילים בתחום עיסוקם, ובכל זאת הם נשארים בלי עבודה או תעסוקה. דמי האבטלה אולי עוזרים לצמצם את הקושי הכלכלי, אך דומני שאנשים רבים אינם ששים להיזקק לדמי אבטלה או לכספי צדקה. לפעמים החיים קשים ואינם הוגנים.
אבטלה היתה בעיה גדולה ביהדות מזרח אירופה בחצי השני של המאה ה-19. במחוזות רבים של "תחום המושב" הגיעה האבטלה בקרב היהודים לשיעור מדהים וכואב של 40 אחוז. כדי להקל על מצוקתם של המובטלים יצרה החברה היהודית כמה סוגים של עבודות קהילתיות. ה"ווקר" היה האיש שתפקידו היה להעיר אנשים לתפילה בבית הכנסת השכם בבוקר. בבית הכנסת היו כמה גבאים, ועבודה של גבאי אחד חולקה בין שלושה או ארבעה אנשים. הבדחן, הקומיקאי שהופיע בחתונות, נחשב לבעל מקצוע, אם כי בוודאי לא רווחי. השדכן גם הוא נחשב למקצוע, על אף שרוב ההורים לא יכלו להרשות לעצמם לשלם לשדכן או לשדכנית שכר משמעותי.
בגלל האבטלה האיומה הזאת, היהודים נחשבו ל"לופטמענשן", אנשים שחיים מהאוויר ולעולם אינם עוסקים בעבודה יצרנית באמת. זאת היתה אחת הביקורות שהשמיעו על החברה היהודית המסורתית במזרח אירופה אנשי ה"בונד", הפועלים הציונים וארגונים יהודיים נוספים. בשל העוני הנורא ששרר בחברה היהודית נאלצו יהודים רבים לפנות לעיסוקים שהיו, טכנית, בלתי חוקיים לפי חוקי הצאר, שהפלו את היהודים באופן רשמי. אין ספק שדברי חז"ל שאמרו "עני חשוב כמת" היו המציאות של יהדות מזרח אירופה באותה תקופה.
אירוני הדבר שרוב האבטלה בימינו מתרכזת דווקא בשכבות המשכילות של המעמד הבינוני-גבוה. יהודים דחפו את ילדיהם להשכלה גבוהה כמעט בכל מחיר, מפני שהם ראו בה חיץ והגנה מפני אבטלה בהמשך. יהודים רצו להיכנס למקצועות שנראה היה שיבטיחו יציבות כלכלית כל החיים: רפואה, משפטים, משרות בממשלה, בשירות הציבורי ובמוסדות להשכלה גבוהה. אך המיתון הקשה שאנחנו מצויים בו היום השפיע אפילו על מקצועות שנחשבו בעבר לתחומי עיסוק חסינים.
התלמוד דן בסוגיית האבטלה והתעסוקה ומעלה כמה רעיונות בנושא. רבי מאיר אומר שתלמוד תורה מקבל עדיפות אפילו על הכשרה מקצועית. חכמים אחרים חולקים עליו. כולם מסכימים שאבטלה כפויה היא גורם שלילי בחייהם של יהודים ובחייה של החברה היהודית ככלל. בקהילה שלי במונסי היה אדם שבכל ערב שבת אמר לי כמה הוא שמח שהצליח באותו השבוע לשלם את השכר לעובדיו ולאפשר למשפחותיהן להתקיים עוד שבוע בזכות עבודתם.
תעסוקה ואבטלה אינם גורמים כלכליים בלבד, נקודות בגרף. יש בהם גם רווח אנושי עצום וגם הפסד אדיר, ולכן הקשיים שאנחנו חווים היום בכלכלה ובשוק העבודה מדכאים כל כך. עניינים כאלה לא מסתכמים בשורה תחתונה גרידא. צריך לקחת בחשבון שמדובר בחיים של בני אדם ושל משפחות שלמות.
המשבר הכלכלי הקריסה הכלכלית בהיבט הנזיקי בעידן הביטוחים
מתוך כנס דיני ממונות ה-18 של ארגון הליכות עולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
