ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה הציל את לוט ואת בנותיו מהתבערה של סדום מפני שדורות אחר-כך רות המואבייה ונעמה העמונית עתידות לצאת ממנו ולהביא קדושה וטובה רבה לעם ישראל ולאנושות כולה. כך האלקים, שיש לו סבלנות אין-קץ, יכול לחכות דורות רבים לתוצאות טובות שנובעות ממצב רע לכאורה, ובכך הוא נותן דוגמה, כביכול, לבני התמותה.
משלמה המלך למדנו שסוף דבר כמעט תמיד טוב יותר ממה שניכר בו בראשיתו. האלקים יכול להרשות לעצמו סבלנות אינסופית מאחר שהוא עצמו אינסופי. אצלנו, בני האדם שמוגבלים על ידי המוות, הידיעה שהשעון מתקתק מאלצת אותנו להיות קצרי-רוח מטבענו. אנחנו מכורים לתוצאות מיידיות: שלום עכשיו, משיח עכשיו, טיפולים רפואיים מושלמים עכשיו, דמוקרטיה עכשיו. אבל נדיר, אם בכלל, ש"עכשיו" הוא מציאות בחיי בני האדם. תהליכים היסטוריים אורכים שנים ודורות, ודרישה קצרת-רוח לתוצאות מיידיות ולפעמים מהפכניות מובילה רק לתסכול ולאכזבה. התלמוד זיהה כבר מזמן את העם היהודי כעם קצר רוח ונמהר.
המרצה שלי בבית הספר למשפטים אמר לי שסבלנות היא המפתח להצלחה במשא ומתן. פעם נכחתי במשא ומתן בין חברת מזון אמריקנית למקבילתה מהמזרח. האנשים שייצגו את החברה ממזרח אסיה ישבו אדישים דקות ארוכות בלי להציע שום הצעה. לכן האמריקנים קצרי-הרוח פתחו במשא ומתן והעלו את הסכום, לרעתם, עם כל משפט שהוציאו מפיהם.
סבלנות היא המפתח להצלחה בהורות ובהוראה. סבלנות היא סימן ההיכר של הצדיק והקדוש. היא מאפשרת לאדם לראות את היער ולא רק את העצים ולחשב נכונה את ההשלכות לטווח הרחוק ואת ההשפעות על דיבורים ועל מעשים. אדם נמהר, שלא כבורא, לא היה מוצא יתרון בהצלת לוט בזמן שסדום ותושביה הרשעים מושמדים. אך בני אדם הם מטבעם קצרי-רואי בעניינים אלה. שיפוטים מהירים, הטיית לב ודעות קדומות, קוצר-רוח כלפי אנשים ואירועים - כולם משתלבים יחד ויוצרים התנהגות ומדיניות שבטווח הרחוק מובילה לכמעט אסון. יתרונות זמניים וסיפוקים מיידיים מובילים לא פעם לאסונות, למעשים מוטעים ולמדיניות שגויה.
הדבר נכון גם בחיים האישיים וגם בחיים הלאומיים של העם היהודי ומדינת ישראל. לפיכך סבלנות איננה רק מעלה טובה אלא גם יתרון, שכן בלעדיה, החכמה הופכת לסכלות, והניצחון לתבוסה כואבת.
יעקב אבינו אמר "וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך". היהדות תמיד מטיפה למידה הטובה של המחר, של דחיית הסיפוקים. אדם לא צריך לדאוג רק לחייו ולדורו, אלא לדאוג גם במידה שווה לחיים ולדורות של נכדיו וניניו. התנועות היהודיות שסטו מדרך התורה ומקיום המצוות והמסורת, זכו בתחילה לתהילה, לפרסום גדול ולשבחים רבים, אך כמעט תמיד התנועות האלה לא הולידו דורות נוספים של יהודים מחויבים. אני יודע שלא יפה לומר זאת, אך אלה העובדות, והתקינות הפוליטית הנוכחית לא משנה את העובדות בשטח.
אסור לנו למהר ולשפוט מפני שאולי רות ונעמה יצאו לבסוף אפילו מאותם דורות שנטשו את המסורת ואת ההלכה. אסור לנו לשמוח על הבטחות להצלחה מיידית ולשיפורים גורפים. זה מתיישב עם הוראת חז"ל "אמור מעט ועשה הרבה". קצר-הרוח צועק ומכריז בקול רם על הישגיו, לכאורה. הסבלן ממשיך לעבוד בהתמדה למען המטרות שנקבעו לעם ישראל בהר סיני.
אנחנו למדים סבלנות מדוגמה אישית ומההיסטוריה. חבל שאין מקצוע חובה בבתי-הספר שלנו שנקרא "יסודות הסבלנות". מקצוע כזה יהפוך את כל שאר מקצועות הידע שנלמדים להרבה יותר רלוונטיים, יצרניים ומועילים לחיינו ולמטרות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
