ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).
חז"ל ואחריהם הראשונים והאחרונים, ניסו להסביר את השימוש דווקא בביטוי זה וכן את פשר הכפילות.
המדרש מבקר את אברהם על שאלתו המופיעה כמה פסוקים קודם לכן:
"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? (שם, ח).
וז"ל: "עם חסיד תתחסד ... ועם עקש ... ר' יהודה פתר קריא באברהם אבינו בשעה שבא בחסידות הקב"ה בא עמו בחסידות, ... בשעה שנתברר על עסקיו הקב"ה בירר לו את עסקיו... אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר במה אדע כי אירשנה ... מה כתיב תמן, ידע תדע כי גר יהיה זרעך".
בעקבות זה מפרש החזקוני: "ידע תדע באותו לשון שחטא לומר במה אדע, נקנס על זרעו גרות מדה כנגד מדה".
לא ברור במה בדיוק חטא אברהם. ניתן להסביר בפשטות שבקשת ההוכחה היא בעיה של אמונה. אבל לפי הסבר זה לא ברורה לשון המדרש ומדוע יש כאן בעיה של בירור "בשעה שנתברר על עסקיו" מול בעיה של תמימות? אולי צריך להסביר כי אברהם כבר שאל בתחילת הפרשה:
"וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (שם, ב-ג). הקב"ה השיב לו "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ" (שם, ד).
לאחר מכן מבטיחו הקב"ה על הארץ:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (שם, ז).
אברהם, לפי דעה זו מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לשאול שוב בעקיפין: "מי יהיה היורש? הוא משתמש בשרש "ידע" כדי לרמוז זאת, שהרי שורש זה משמש במקרא גם לתאור קשר אישות שתוצאותיו הולדה (בראשית ד' א, עיינו גם שם י"ט לג,לה ל"ח טז ל"ט ו, ח ואכמ"ל).
הקב"ה מוכיח את אברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ". לא מספיק להאמין באופן כללי. הנסיון לקבל תשובה ברורה והבטחה מפורשת הכוללת פרטים מדויקים, גם היא בבחינת חוסר אמונה, קל וחמר אם הדרך לקבלת האינפורמציה איננה במישרין כי אם בעקיפין.
מצאנו גם כיוון אחר לעומת דעות אלה: אברהם לא חטא בשאלתו ותשובת הקב"ה איננה בבחינת עונש.
בעל "בית הלוי" מסביר את שאלתו של אברהם "בַּמָּה אֵדַע" בדרך הבאה. הרי יש חשש שבניו יחטאו וממילא יפסידו את זכותם על הארץ. ענה לו הקב"ה באותה לשון: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ". הקב"ה ינהג עם בניו של אברהם בדרך חדשה: "אמר לו הנהגה חדשה שיתנהג עם ישראל, שלא כמו שנוהג עם הכנענים, דמאריך שלוותם עד שתתמלא סאתם ואח"כ מאבדם, רק יענישם בגלות ושיעבוד על חטאם תיכף, כדי שלבסוף תתקיים ההבטחה". לפי הסבר זה יש בשורה חיובית בהודעה יָדֹעַ תֵּדַע.
נכדו, הגרי"ז סולוביציק, מפרש בחידושיו אף הוא בדרך חיובית ומוצא כדרכו רמז הלכתי משפטי בדברים אלה. וז"ל: "ונראה דבאמת היו ב' ענינים במה שנאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך וכו', א' היתה זו נבואה שנאמר לו מה שיקרה עם זרעו, וב' היה זה תנאי בברית ובהבטחה שהבטיח לו הארץ דע"י שיהי הזרעו בארץ לא להם עי"ז גופא הוא שיזכו בארץ... .דגזירת "כי גר יהיה זרעך" הוא בגדר פירעון ותשלומים, תמורת המתנה שנתנה לו הארץ. וזהו ביאור הלשון "ידוע תדע" דכשאדם חותם על שטר צריך הוא לדעת מה שכתוב בו. ומשום כך נאמר בנבואה זו הלשון ידיעה משום שנוסף על הנבואה היה כאן בזה התחייבות והסכם בין ב' צדדים וצריכים ב' הצדדים לידע על מה הסכימו".
כלומר, יש כאן גם נבואה אבל גם הסכם בין הקב"ה ובין עם ישראל, שתמורת ירושת הארץ ישלם עם ישראל בגלות. כיון שהסכמים צריך לכבד, היציאה לגלות מבטיחה את ירושת הארץ.
הדגשה ידוע תדע מלמדת אותנו שני דברים: א. יש כאן גם נבואה וגם הסכם.
ב. אנו למדים כי החותמים על הסכם צריכים להבין אותו 'יָדֹעַ תֵּדַע'.
בין לשיטה זו ובין לשיטה זו, אנו מצפים להתקיימות שתי הנבואות המופיעות בפרשיה זו:
"הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ",
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
