ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפיסקה שפורסמה לאחרונה (בידי הרב פרופ' נריה גוטל, טללי אורות, יג, תשס"ז) עומד מרן הראי"ה קוק על חלופי הזמנים, בין זמן המרובה בעיסוקים רוחניים הממלאים את הנשמה ומרווים את צימאונה לקרבת אלוקים, לבין זמן בו נדרש האדם להקדיש את מירב זמנו לעסקי החולין הגשמיים, בהם קשה לאדם להרוות את צימאון נשמתו לאור ה'. וכך כותב מרן הרב (מתוך העתק רבנו הרצי"ה זצ"ל):
"כל נקודה רוחנית שמתווספת בנשמה על ידי לימוד או על ידי קבלת מלכות שמים באמת ועל ידי כל דבר מצוה, מוסיפה היא כוח בנשמה בעת אשר היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים, שתוכל להרגיש בקירבה קישור פנימי לקדושה באמת.
ולהיפוך, כל רישול וכל עזיבה היא מביאה את השתוממותה להגלות באותו הזמן שהנשמה צמאה לאור ה', ואין בידה למלאות צימאונה מפני שהיא טרודה וקשורה בחבלי עסקים שהם למטה מערכה".
אף על פי שהפיסקה אינה עוסקת במפורש ביחס שבין חגי תשרי לימי החולין הבאים לאחריהם, ניתן לראות שהפער שבין המלאות הרוחנית של ימי התשובה לבין הזמן שבו "היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים", כלומר בימי החולין של החורף, נדון משני צדדיו.
חלקה הראשון של הפיסקה מלמד אותנו כי הנקודות הרוחניות הרבות אותן צברנו בעבודתנו הרוחנית בתקופת ימי התשובה מוספים כוח בנשמה ומרווים את צימאונה. יש בהם, בחגי תשרי, צבירת נקודות זכות רוחניות הממלאות את הנשמה ומוסיפות לה כוח להישאר דבוקה בתחושת הקירבה ליוצרה גם בימים הבאים, שיש בהם מנה גדושה של עסקי חולין. ואולי יש בזה גם הסבר לאינטנסיביות של החגים בפתיחת החורף, העמוס כל כך בעיסוקים של חול ושל דברים גשמיים. רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם חגים ומצוות בחודש תשרי כדי שיצברו נקודות זכות רוחניות לימי המעשה שבאים אחריהם.
בחלקה השני של הפיסקה מסביר מרן הרב כי מי שבזמנו הפנוי לא עוסק במילוי מאגריו הנפשיים בנקודות זכות רוחניות, כשיבקש להתרפק על ה' לא יהיה בידו למלאות את צימאונו, באותם הזמנים שהוא טרוד בהם בעסקים שהם למטה מערכה של הנשמה. ומכלל דבריו אנו למדים כי המזון הרוחני אינו עומד לעד וכי יש צורך לחדשו מעת לעת. וזו עיקר מלאכת האדם בימי החורף - לשוב אל המצוות שנפשו של אדם רגילה בהם, ולמצות מהן את הנקודות הרוחניות שיהיו משקל נגד לעיסוקיו הרבים בעסקי החול שהם למטה מערכה של הנשמה.
סוף דבר, שמירת הרוממות של חודש תשרי תלויה בהכרה שאין להסתמך רק על חגי תשרי, אלא מצרפים אליהם את אסיפת ה"נקודות הרוחניות" גם בימי החורף, בלימוד תורה ותפילה ובכל דבר מצוה, שמהם תרוה הנשמה את צימאונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
