ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ראשית, התורה פותחת באות בי"ת ולא באל"ף את זאת דרשו רבותינו בכמה פנים, שהלא, שבעים פנים לתורה. האות בי"ת סגורה משלוש צדדיה ופתוחה רק מצד אחד. כאילו, נאסר עלינו לחפש ולדרוש במופלא מאתנו ולשאול מה למעלה ומה למטה. ומה מאחור, אנו פותחים רק קדימה. אנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ולתכלית מסוימת, הידועה לו, שאתה בארו רבותינו, כדלהלן. שנינו: חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו - תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד. את הקנין הראשון - "תורה", לומדים חז"ל מן הפסוק: "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' ב'). רבותינו במדרש לומדים מהמלה בראשית לא רק יש מאין? - דהיינו מה קדם לבריאה אלא גם לאן? - מהי המטרה והתכלית של כל העולם ושל כל מעשה הבריאה המופלא. רש"י בפרושו על אתר מביא את דברי חז"ל "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שאמרו חז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו" (משלי ח' ב'), ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתה" (ירמיהו ב'). במדרש מובא גם "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - שהלא כך נאמר שם - קודש ישראל לד' ראשית תבואתה (ירמיה שם).
בחומש "אריאל" עם רש"י השלם, שהוצאנו לאור על ידי מוסדות "אריאל", הבאנו המקור מספר "אותיות דרבי עקיבא, אות ב'" ושם הלשון "בשביל שלשה שנקראו ראשית ואלו הן: תורה ישראל ויראה. במקורות שם, שנערכו ע"י הרה"ג בצלאל מעיני זצ"ל רבה של מגדיאל-הוד השרון, שהלך החודש לעולמו בדמי ימיו, הובאו שפע מקורות חז"ל ונוסחאותיהם, וצוין כי בילקוט שמעוני בשם המדרש "ילמדנו" נאמר: בזכות ישראל ובמדרש-רבה נאמר: "בזכות התורה" והעיר העורך "והשווה בראשית רבה: "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העלם" ואין ראשית אלא תורה. הדברים עמוקים ביחוד לגבי ההשוואה בין חוקי הטבע לחוקי התורה, שחייבים להתנהג לפיהם והפרת עלולה להביא להרס (ראה פצצת האטום והמימן וד"ל).
נראה לנו כי שוני הנוסח המובא ברש"י "בשביל צדיקים" מהנוסח של אותיות דרבי עקיבא - "בשביל ישראל" - בא ללמדנו - דבר יסודי פנימי ועמוק. כזכור, פותחת המשנה את פרק חלק במסכת סנהדרין, בדברים שאנו אומרים אותם לפני כל אחד מששת "פרקי אבות", במלים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יורשי ארץ נצר מטעי ומעשי ידי להתפאר". שמעתי מפי אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל הסבר נפלא. הוא פתח בשאלה: באמת? כולם צדיקים? צא לרחובה של עיר ביום השבת ולמד. תאזין לחדשות ותקרא עיתונים ותזדעזע -איך אפשר לומר שכולם צדיקים, והלא "ציבור" ראשי תיבות-צדיקים בינונים ורשעים"? ואז השיב אבא מארי זצ"ל ופניו מאירות "ועמך כולם - צדיקים" - כלל ישראל- תמיד צדיקים. פרטיהם - כל אחד כפי שהוא באותה שעה, אבל מה שמאחד את כולם, הוא חלקם בתורה וחלקם בארץ-ישראל. לכל יהודי יהיה במצב שיהיה - יש חלק בתורה וחלק בארץ-ישראל (לפחות ד' אמות לכל אחד). על זה נאמר "ועמך כולם צדיקים - לעולם ירשו ארץ". התורה וארץ ישראל הם החיבור אל הכלל - אל עם ישראל ואל ארץ-ישראל - על ידי התורה - הוא סוד הנצח של ישראל, על ידי חיבור זה - כולם צדיקים, וזוכים בדין.
ברכתי ל"עונג שבת ולעורכו ומוציאו לאור עו"ד שמואל הכהן החוגגים את גיליון האלף ב"ה בהם מקרא שכתוב על יעקב אבינו ע"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח ט"ו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











