ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא
נאמר במדרש כי "פרי עץ הדר" נאמר גם על אברהם אבינו, המאמין הגדול והמחנך הגדול, והדברים הבאים הנכתבים כאן יהיו לע"נ הטהורה של אמו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל שהיה לנו לפרי עץ הדר, ונבל"ע בראשון של חג הסוכות תשס"ח.
בבריאת העולם היתה האדמה אמורה להוציא "עץ פרי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, חטאה האדמה ולא היה טעם העץ כטעם הפרי. וביאר זאת הרב זצ"ל באורות התשובה - שלא היה אמור להיות הפרש והבדל בין המגמה לבין האמצעי להגיע אליה. גם העצים הנחוצים לגידול הפרי נתעבו ונתגשמו ואיבדו את טעמם. ימים יבואו ויתוקן חטא האדמה, ואורחות החיים המעשיים לא יחצצו בעד הנועם של האור האידיאלי, ויהיו מורגשים כל האמצעים המחזיקים גובה רוחני כהרגשת עצם המגמה והתכלית. החטא נבע מן הפער הנוצר כשאנו באים למסגר את העניינים הרוחניים במסגרת הגופניות. ואכן ישנם גדולים באמת, שבעיסוקם במטרות עליוניות מעלים ומרוממים את כל פועלם עד להגעה אל התכלית הנדרשת והכל נהפך למקשה רוחנית אחת, וכל פרטי המעשים מתעלים עימו, ומתאחדים להרמוניה אחת של תורה וקדושה, וגם כשחזון גדול יורד לתחום המעשה על כל פרטיו הקטנים אינם מקטינים במאומה את המטרה וטהרתה.
גם טעותם הנוראה של המרגלים היתה כזאת "היש בה עץ אם אין" "ולקחתם מפרי הארץ" כי בארץ ישראל אמורה להיות גילוי של ראשית היצירה שהעץ הוא בטעם הפרי, "ולקחתם מפרי הארץ". אולם המרגלים הביאו זמורה עם אשכול ענבים אחד, העץ לחוד והפרי לחוד שאין טעם עצה ופריה שוים (עיין מי מרום ח"ה).
בנטילתנו את האתרוג פרי עץ הדר, שהגמרא (סוכה ל"ה) אומרת על האתרוג "שטעם עצו ופריו שווה". הרי זה התיקון והצעדה אל מטרת הבריאה מבלי להבדיל בין העץ לפרי ומבלי לנתק את האמצעי והמטרה אליה אנו שואפים.
אמו"ר זצוק"ל, אתרוג היה, עצו ופריו שוים, שכל עיסוקו בכל גוון התחומים היה מתוך תורה כמקשה אחת, ושורש אחד לכולם, ונפטר לבית עולמו בשם טוב.
ימים אחדים לפני סוכות הגשתי לפניו אתרוג מהודר, ואמר לי כי האתרוג יפה מאוד, אבל אינו בטוח כי יספיק - יוכל לברך עליו. חבל על דאבדין, וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל לגמר חתימה טובה, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










