ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
לאור דרישת רבים, אנו שמחים לפרסם דף בדיקה הנועד לעזור לכל המעונין לברר את רמת הכשרות במסעדות, אולמות וכד' מול המשגיח.
אמנם אלו רק נקודות כלליות ובסיסיות שאינן נכנסות לפרטי הפרטים, אך יש באפשרותן לתת התרשמות ראשונית על מצב ורמת הכשרות במקום הנבדק. הרחבה בפרטי ההלכות ניתן למצוא באתר כושרות.
הטבלה בנויה משאלה ותשובה צפויה, לפי רמות הכשרות, בליווי הסברים ומשמעות התשובה.
| שאלה | רמת כשרות גבוהה | רמת כשרות רגילה | הערות | |
| כללי | מי נותן את ההכשר ובאיזו רמה (מהדרין/רגיל)? | רבנות מהדרין בד"ץ מוכר | רבנות בכשרות רגילה או בד"ץ לא מוכר או גוף שנפסל ע"י הרבנות
| ודאי שבמקום בו אין כלל השגחה או תעודת כשרות – אין לאכול בו. לברר מיהו נותן הכשרות ובאיזו רמה. אם מדובר בבד"ץ - האם יש גם תעודה של הרבנות המקומית. יש להתייחס אל בד"ץ לא מוכר כאילו אין השגחה במקום. |
| רמת ההשגחה | האם משגיח נמצא במקום? | כן | לא נמצא | גם אם המשגיח אינו נוכח, חשוב לבקש לדבר עימו בטלפון נייד. ללא בירור מסודר עם המשגיח מומלץ שלא לאכול במקום. |
| כמה שעות ביום המשגיח נוכח במקום? במידה והמשגיח לא נמצא במקום כל שעות הפעילות, מדוע לא? | השגחה צמודה בכל שעות פעילות המטבח | המשגיח נמצא כמה שעות ביום או מבקר מדי פעם | תלוי בצורך לפי אופיו של המקום: יש מקומות שמבשלים במשך כל שעות היום ויש מקומות שצריך השגחה רק בזמן מוגדר (לדוגמא פיצריות, דוכני פלאפל). לעיתים, במקום המשגיח, נמצא במקום "נאמן כשרות" במשך כל היום. | |
| נושאים נוספים לבדיקה | בישולי עכו"ם: האם יהודי מבשל או גוי? במידה והגוי מבשל, האם הדלקת האש נעשית ע"י היהודי? | רק יהודי מדליק את האש ומבשל | יש גוי שמבשל במקום, אך יהודי מדליק את האש | א. כשרק יהודי מבשל: מהדרין לכל הדעות. ב. אם יהודי מדליק את האש וגוי מבשל: לאשכנזים (כדעת הרמ"א) די בהדלקת האש ע"י יהודי – אפשר לאכול. לספרדים (כדעת השו"ע) המקפידים שרק יהודי יבשל – אין לאכול שם, והכלים נטרפים. |
| מוצרי גלם יבשים: באילו הכשרים משתמשים? | מוגבל להכשרים מסוימים | ללא הגבלה | ההכשרים על חו"ג תלויים ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר באלו מוצרים משתמשים כעת. | |
| בשר ועופות | מוצרי חלק בבקר, ומהדרין בעוף | מוצרים בכשרות רגילה | מחלוקת שו"ע ורמ"א לענין החיוב של "חלק" בבקר וצאן, כ"א ינהג לפי מנהג אבותיו. | |
| ירקות עלים:
באילו חברות משתמשים?
| הגבלה לחברות מסוימות | ללא הגבלה | הרה"ר מחייבת, גם ברמה רגילה, שכל ירקות העלים יהיו מגידול מפוקח ללא תולעים (חוץ מכרוב ברמה רגילה). אם קיימת הגבלה להכשרים מסוימים, הדבר תלוי ברמת ההקפדה האישית של כל אחד. אם אין הגבלה, אפשר לברר מה משתמשים בפועל כעת.
| |
| קטניות: ברירת קטניות | הברירה נעשית ע"י המשגיח | הברירה (במידה ומתבצעת) נעשית ע"י העובדים. | סוגים שונים של קטניות זקוקים לברירות שונות (ביבש, ברטוב וכד') ובכמויות שונות (בדיקה מדגמית או של הכל). | |
| מאפים (מוצרי לחם, עוגות, בורקס וכדו'): מאפים ממאפיה חיצונית – תלוי בהכשר של המאפיה |
|
| מאפים הנאפים בבית העסק: א. שימוש בקמח: תלוי בצפיפות הנפה (50-70 מש). קמח מנופה צריך להשמר בקירור. ב. הפרשת חלה: מי מפריש? ג. חומרי גלם: כנ"ל, תלוי בהכשרים. | |
| טבילת כלים: האם הכלים טבולים? | כן | לא | יש המתירים ויש האוסרים לאכול בכלים שלא נטבלו בבתי עסק. |
עמותת כושרות שמה לה למטרה את קידום המודעות לערכי הכשרות, הן ע"י חינוך ותודעה – שיעורים, ימי עיון, סיורים לימודיים ועוד, והן ע"י עשיה וייעוץ בשטח – יצירת "תו תקן" כשרותי, בדיקת מקומות, פיקוח באירועים וכדו'.
לפרטים:
www.kosharot.co.il
[email protected]
052-5665263
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
