ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בחברה המודרנית והמתוחכמת נדירים בני האדם, וקל וחומר הדגים בנהרות, שרועדים לקראת אירוע או מועד כזה או אחר. עם זאת, צריך להיות חסרי כל רגש כדי שבואו של חודש אלול לא יעורר בנו רגשות של ציפייה ושמץ חרדה.
השנה החולפת, כמו כמעט כל שנה אחרת, התאפיינה ברגשות מעורבים ובהישגים לא אחידים. אך כל שנה מביאה איתה ברכות והצלחות מפתיעות ומציבה בפנינו אתגרים חדשים ולא מוכרים. חודש אלול הוא מועד מושלם לבחון את האירועים האלה מהשנה החולפת ולחשוב על דרכנו בעתיד. החיים היום מסובכים, רועשים ומלאים הסחות דעת, עד שנדיר שאנחנו מקדישים את הזמן והמאמץ הדרושים כדי לבחון את עצמנו, את מעשינו, ואת יעדינו ותקוותינו. חודש אלול הוא הזדמנות, אם ננצל את היתרונות הטמונים בו, לבצע את הבחינה הנחוצה הזאת של העבר ולהתחייב לקראת לעתיד.
בלי פסק זמן חיוני כזה, יש חשש שנחזור על משגי העבר ונוותר על תקוות והישגים חשובים בעתיד. אולי אנחנו כבר לא רועדים כשחודש אלול מגיע, אבל אנחנו בוודאי צריכים לחשוב לפחות על רעד ועל בחינה מחודשת של חיינו.
יהודי אשכנז נוהגים לתקוע בשופר בסוף תפילת שחרית בחודש אלול. הספרדים מתחילים לומר סליחות עם כניסתו של חודש אלול. המנהגים האלה נועדו להזכיר לנו את חשיבות ההכנות בעניינים רוחניים ובחיים היהודיים. כמו שאדם צריך להכין את גופו למאמץ גופני גדול, שהרי אדם לא יכול לקום בוקר אחד ולהחליט שהיום הוא רץ מרתון בלי להתאמן תחילה לקראת המעשה המפרך, גם בעולם הרוחני דרושה הכנה. כדי להתפלל תפילה אמיתית ומכל הלב בימים הנוראים, צריך קודם הכנה ואימון.
המעבר מהשגרה ומהעולם הצעקני לעתים לעולם הרוחני הנעלה של הימים הנוראים הוא מעבר חד ומסוכן מדי אם לא עושים מספיק אימונים והכנות לקראתו. חודש אלול הוא חודש של אימונים והכנות. המנהגים המיוחדים שיש בו אמורים לעזור לנו להיכנס לכושר, כביכול, לקראת האתגר הרוחני של יום הדין שבא זמן קצר אחריו. כשלא מנצלים את ההזדמנויות שיש בחודש אלול, מפחיתים את היכולת שלנו לנצל באמת את ההזדמנויות שהימים הנוראים מביאים איתם. אלול הוא מאמן הכושר האישי שעוזר לנו להתכונן כראוי לאתגרים של התקופה ושל החיים, ולכן אסור להקל בו ראש.
חילופי העונות מזכירים לנו גם את השבריריות של החיים עצמם. בארץ ישראל כמעט כל העצים הם עצים ירוקי עד, אך יש מספיק עלי שלכת שיזכירו לנו "כי האדם עץ השדה". בשבילנו התורה היא "עץ חיים". אם נצליח לשמור שהעלה יישאר מחובר, כביכול, לעץ חיי נצח הזה, גם אנחנו נהיה ירוקים לעד. השקפת העולם היהודית אומרת שהקשר הזה נצחי, ורעיון הנצחיות, הרעיון שיש השפעה על הדורות הבאים שטרם נולדו, צריך למשול בחיינו ובהתנהגותנו בחיי היומיום. חודש אלול בא להזכיר לנו את האמת הזאת. הוא מעורר אותנו ומאלץ אותנו לראות את החיים נכוחה ולטווח הרחוק שלהם. קול השופר ואמירת הסליחות יישארו הרבה אחרינו, אבל שמיעתם ואמירתם בחיינו הם ערובה לנצחיות הנשמה ולאלקיותה.
במערב אמריקה יש עץ שנקרא "צפצפה רעדנית", שעליו רועדים כל הזמן, גם כשאין רוח. לא מכבר ראיתי את העצים האלה והתרגשתי מאוד. הם הזכירו לי את חודש אלול, את משמעותו ואת לקחיו. כל זמן שהטבע עדיין רועד לפני הבורא, ראוי שגם אנחנו נעשה כמוהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
