ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
ובגמ' (ב"מ שם) הקשו הרי חצר קונה גניבה לגנב, והרי חצר קונה מדין שליחות ואין שליח לדבר עבירה?
בסוגיא מצאנו שני תירוצים, רבינא תירץ שרק כשהשליח בר חיובא ועושה בשליחות חבירו דבר האסור גם לשליח, אז, "אין שליח לדבר עבירה" (להלן, אשלד"ע), אבל אם אינו בר חיובא יש שליח לדבר עבירה (להלן שלד"ע).
ואילו רב סמא תירץ, שרק כשהשליח הינו בעל בחירה ואי בעי עביד ו"אי בעי לא עביד" אז אשלד"ע, אבל כשעושה השליח בעל כרחו יש שלד"ע.
א"כ הרי החצר אינה "בת חיובא" וגם עושה שליחותה בעל כרחה ולכן קונה הגנב בחצרו לקנין גניבה.
הגמ' מסבירה שיש נפקא מינא בכהן ששלח ישראל לקדש לו גרושה, וכן באיש ששלח אשה להקיף ראשו של קטן. במקרים אלה המשלח מחוייב באיסורים אלו אבל השליח אינו בר חיובא. שהרי אין איסור לישראל לשאת גרושה ולא לאשה להקיף ראשה, אבל בשני המקרים השליח הינו בעל בחירה. לכן לרבינא המשלח חייב, ואילו לרב סמא המשלח פטור.
להלכה, הרמ"א פסק (חו"מ סי' קפב ס"א) כרבינא. ואילו הש"ך (שם סק"א) פסק כרב סמא.
עוד נפקא מינא הובאה בשטמ"ק (ב"מ שם) בשם מהר"י אבוהב בישראל ששלח גוי לעשות עבירה שרק לרבינא היהודי יהיה חייב. ובנתיבות המשפט (שם) ביאר כיצד תועיל שליחות לדבר עבירה ע"י גוי אע"פ שבעלמא אין שליחות לגוי עיין שם).
נתיבות המשפט הקשה שם (סי' שמח ס"ק ד') דלשיטה זו כל אמירה לנוכרי תאסר מדאוריתא שהרי בשולח גוי יש שליח לדבר עבירה. א"כ האומר לגוי לבשל בשבת, לכאורה נחשב הדבר שהיהודי בעצמו חילל שבת, מדוע קיי"ל שאמירה לנכרי הינה איסור שבות מדרבנן.
ותירץ נתיבות המשפט שרק במקום שישנה בתוצאה עבירה היא מיוחסת ע"י השליחות למשלח. כגון בישראל שקידש גרושה לכהן, הרי יש כאן עבירה שהכהן נשוי לגרושה, וכן בשהקיפה אשה קטן, נמצא הקטן מוקף באיסור. מה שאין כן באמירה לנכרי, הרי מותר לגוי לבשל, וא"כ גם בתוצאה אין איסור ולכן אין כאן עבירה שתיוחס למשלח. לכן אמירה לנכרי אסורה מדרבנן בלבד.
לפי זה, למדנו חידוש גדול, שקטן שהוקף אע"פ שאינו בר חיובא, בהיותו מוקף בפועל יש כאן מציאות אסורה. ולכן המשלח חייב אליבא דרבינא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
