ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את החורבן ירושלים ייחסו חכמינו ז"ל, בין השאר, לשנאת החינם שפשתה אז בארץ, וכדוגמא הביאו לפנינו (גיטין נ"ה) את המעשה בקמצא ובבר קמצא. יש להניח שדווקא מעשה זה הובא, משום שבו התלכדו לאכסניה אחת (כפשוטו וכמשמעו) כל התהליכים שלדעת חז"ל הוליכו לחורבן. לא רק שנאת החינם הובילה, לדעת חכמינו, לחורבן, אלא גם הנהגתו ההססנית של ר' זכריה בן אבקולס, אך יותר מכך הוליכה לחורבן, לדעת חכמינו, שתיקת החכמים שהשתתפו בסעודה והבליגו מול מעשה הנבלה של גירוש בר קמצא מהסעודה. שתיקה שלא באה משנאת חינם, חלילה, אלא מן הסתם מסברות למדניות בעליל (מי אומר שדברי המחאה יועילו, ואדרבה, חבל בתוכחה זו לקלקל את כל הקשרים שנטוו בדי עמל משך הרבה שנים; אם כולם שותקים, מדוע דווקא אני צריך למחות; אם נזרק מישהו מהסעודה כך נגזר משמים וכל דעביד רחמנא לטב הוא וכו' וכו').
אם באים אנו לאור פרשת 'קמצא ובר קמצא' לבחון את מצבנו לקראת הגאולה השלמה, דומני שבהתמודדות עם בעיית שנאת החינם אין ספק שהתקדמנו רבות. אמנם, קשה לומר שחוטאים אנו באהבת חינם, אך מאידך גיסא, ניכור שיכול להוליך עד להסגרת יהודים להוצאה להורג במדינת אויב כבר קשה לומר שיימצא בינינו (עי' מועדי הראי"ה, פרק יום הכיפורים, עמ' ע"ה). על הססנותה של הנהגה רוחנית אין מקום לדבר. אך יש להרחיב רבות על חומרת מצבנו בהתמודדות עם שאלת העצמאות המחשבתית של מורי ההוראה . אין ספק שבכך נסוגים אנו מדחי אל דחי. לא לחינם הוזכרה בשאלת החורבן בעלון גם פרשת ההתנתקות. את עצימת העיניים של הציבור החרדי אל מול רשעת ההתנתקות ניתן להסביר בשנאת החינם. אך מה נאמר על עצימת העיניים של אותם המכונים ע"י תלמידיהם 'רבני הציונות הדתית'? הם אלו ששלחו את תלמידיהם להתיישב ולמסור את הנפש בגוש קטיף, וברגע המבחן האמיתי ידעו לשתוק שתיקה רועמת לא פחות משתיקת החכמים שנהנו מסעודת ההילולה בירושלים?!
כשדמות רבנית מבין בוגרי הישיבות שלנו מתקדמת בסולם המינהל הציבורי (ברבנות, בדיינות או בכל תפקיד בכיר אחר) שׂשׂים תלמידיה על קידוש שם ה' שיש להבנתם בדבר. אך אנו אוהבי התורה וארץ ישראל יודעים את האמת שלא התקדמות יש כאן, אלא נסיגה נוספת אל תוך רשת הקורים הדביקה שייתכן ובשעות המבחן תכשיל בדיוק את אלו שאמורים להנחות את העדר. גם ארגוני רבנים או רבניות למינהם המפתיעים אותנו חדשים לבקרים בפסקי הלכה שצריכים עיון או בתגובות פושרות על מעשי נבלה כפרשת ההתנתקות ופרשת עמונה ועוד, מעלים בלב כל אוהב התורה והארץ את השאלה האם לתמיכות שארגונים אלו מקבלים מחוץ לארץ יש קשר להתנהגות הזו המוזרה משהו.
הבעיה עימה יש להתמודד כפולה מפני שלא רק שהמדינה בחכמתה משתדלת כל הזמן לרכוש עוד ועוד מנהיגים ממחננו, אלא גם אין מי שיעמוד בפרץ, מפני שפעמים רבות כשעולה השאלה מה דרוש תיקון לקראת הגאולה השלמה, מוצגת היא דווקא בפני אלה שנגועים בנגע התלות והשיעבוד במידה הרבה ביותר והם בוודאי לא יציגו את התשובה המתבקשת...
כמו תמיד, המופת לעיני כולנו הינו הרב קוק זצוק"ל. כשנתבקש להיות רבה של ירושלים נקבעה משכורתו מה'וועד הכללי' (הוא ועד כל הכוללים של ירושלים). גם כשנתעלה להיות רב ראשי לארץ ישראל לא נתווסף למשכורתו מאום אלא רק מה שוועד קהילת תל אביב יפו מיזמתו החליט לתת לרב. מהמנדט הבריטי ואף מה'וועד הלאומי' (ה'ממשלה' של 'כנסת ישראל' של המדינה שבדרך) לא הסכים הרב לקבל מאום עד יום הסתלקותו, ואף לצורף טיפוליו בימי מחלתו האחרונה ('שבחי ראי"ה', עמ' קנב - קנג, לפרופ' חיים ליפשיץ, הוצאת 'נזר דוד', תשנ"ה). עם כל אמונתו הגדולה ברוממות התהליכים שכולנו עדים להם, ידע הרב עד כמה חשובה טהרת הדעת גם מפני השותפים לתקומת ישראל. אמנם, בהרבה תחומים אין אנו אף מנסים להתעלות למעלת הקדושה והטהרה של הרב זצ"ל, ולכן גם בתחום זה רשאים אנו לסטות מהנהגתו, ולכן וודאי שמותר גם לקבל טובות הנאה ממוסדות המדינה, אך למן הרגע שרואים אנו שמדרך התנהלות זו צומחות תקלות חמורות בוודאי שיש מקום לחשיבה מחודשת.
______________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
