ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האיש היחיד הנוסף בהיסטוריה של עם ישראל, שהיה יכול לסמוך על דמיונו לפנחס ולהרשות לעצמו לנהוג במידת הקנאות, היה אליהו. הדמיון הרב בין שתי הדמויות הוא אולי המקור למ"ד הסובר כי "פנחס זה אליהו" (רשב"ם ב"ב קכב ע"ב ועוד).
חז"ל תקנו לנו לקרא כהפטרת פרשת פנחס, את הנבואה בה אליהו נצטווה על ידי הקב"ה להעביר את מושכות ההנהגה הנבואית לידי אלישע. (פרשת פנחס היא גם הפרשה בה נצטווה משה רבנו, להכריז על יהושע ולסמוך אותו כמי שינהיג את העם, החל מהימים הקרובים. על ההקבלה בין שני הצמדים משה ויהושע מול אליהו ואלישע, נשתברו כבר קולמוסים רבים).
מהו המסר של תקנה זו? נשתדל להבין זאת תוך כדי עיון בהפטרה.
ההפטרה פותחת בניצחון הגדול, לכאורה, של אליהו, ששחט ארבע מאות נביאי בעל והביא את עם ישראל לאחד ממעמדי התשובה המרגשים ביותר, כמתואר בכתוב:
"וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים".
אליהו החזיר את הגשם לתחזית מזג האויר, יישר את ההדורים והחזיר את עטרת מלכות ישראל למקומה שנאמר:
"וְיַד יְקֹוָק הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" (מלכים א י"ח מו).
אכן, מיד אחר כך אליהו מקבל מסר חד משמעי מאיזבל:
"וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם"
(שם י"ט ב).
(שם י"ט ב).
אליהו נופל לתהום הייאוש ומכריז כלפי שמיא:
"וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְקֹוָק קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי" (שם ד).
אליהו בוחר גם כאן בדרך הקנאות כדי לרפא את השבר, וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (שם, י, יד).
הקב"ה מלמד את אליהו, בדרך מאוד מיוחדת, כי דרכו איננה רצויה לפניו, מאתגר את אליהו ומטיל עליו שלש משימות שמשמעותן הענות לדרך הקנאות.
א. "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם"
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
התוצאה הנוראה של השלמת שלשת המשימות תהיה:
"וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע:וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים" (שם יז-יח).
במילים אחרות מבחינה לאומית עם ישראל יושמד ויישארו רק יחידי סגולה.
הכתוב איננו מתאר את תגובתו של אליהו למשימה שהוטלה על כתפיו ולאתגר הנורא שהוצב בפניו, כהיענות לקנאותו. אבל מהמשך הפסוקים נוכל לשער מה אירע באותם רגעים קשים.
ננסה להסביר זאת באמצעות מעשה שאירע בזמן האחרון.
בימים אלה נכנס לתוקפו "חוק החולה הנוטה למות" החוק שהכניס לספר החוקים של מדינת ישראל, את פסיקתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, בעניין ההכרה במוות מוחי מבחינה הלכתית. פסק שמאפשר תרומת איברים מן המת והצלת נפשות.
במסגרת הדיונים בוועדה שהוקמה מטעם הכנסת, תבעו כמה מן החברים מתן היתר על פי חוק, למה שהם כינו "המתת חסד". פרופ' אברהם שטינברג-יו"ר הועדה הסכים, בתנאי שהמציעים יהיו אלה שינתקו את החולה ממכשירי ההחייאה. כמובן שהתגובה הייתה סירוב מוחלט.
כך גם בנבואה זו, אליהו הבין שדרך הקנאות תביא לחורבן לאומי, לכן התחרט וחזר בו מדרכו.
הפתרון היה הפוך. יש לשלוח את אלישע להושיע את העם, להחזירו בתשובה בדרכי נועם ולהשיב לב בנים על אבותם.
ההפטרה מסתיימת בבקשתו של אלישע: "אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי".
דרך הנשיקות והחיבוקים היא שהחליפה את דרך הקנאות. הבה ונפנים מסר זה גם בקריאת פרשת פנחס עם הפטרתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
