ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז, ח).
דבר שנעשה מתחילתו, מראשיתו, באופן נכון - סופו להצליח ולהגיע לאחרית טובה. בלתי אפשרי שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
15 - יום הלידה
16 - כל העתיד תלוי בימי הילדות
17 - הזהרו בנפש הילד
טען עוד
בעלי התוספות (חגיגה טו, א, ד"ה שובו) מביאים בשם הירושלמי, שאלישע בן אבויה אמר לרבי מאיר שרבי עקיבא פירש את הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו" באופן זה: "טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו". פירושם של דברים אלו, שאי אפשר שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.
והוכחה לדברים אלו הביא אלישע בן אבויה ממה שאירע בדידו: אבויה, אביו של אלישע, היה מגדולי ירושלים. ביום שנימול אלישע, קרא לכל גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד, ואת רבי אליעזר ורבי יהושע הושיב בבית אחר. את זמן האכילה, השתייה והריקודים של ברית-המילה ניצלו השניים ללימוד תורה.
ירדה אש מן השמים והקיפה אותם. אמר להם אבויה: כלום לשרוף ביתי באתם? אמרו לו: חס-וחלילה, יושבים היינו וחורזים דברי תורה, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.
אמר אבויה: הואיל וכך כוחה של תורה, אזי אם יתקיים הבן הזה, לתורה אני מפרישו. כיון שלא היתה כוונתו לשמים, לפיכך לא נתקיימו בו דבריו. עד כאן דברי התוספות.
הרי ששורש יציאתו לתרבות-רעה של אלישע בן-אבויה נעוץ בכך שאביו לא כוון ללמדו תורה לשם-שמים במי ילדותו, כי מאז, מאותו המאורע שאירע ביום שנימול בו, פגעה בו כוונה שלא-לשמה, שהצמיחה בו שורש פורה ראש ולענה.
כיצד ההתחלה צריכה להתבצע
הגרי"ש כהנמן זצ"ל, מייסד ישיבת פוניבז', סיפר שבערוב ימיו נכנס אליו ראש ישיבה צעיר וסיפר לו שהישיבה שהקים אינה מצליחה לעמוד על רגליה. בעיות וקשיים נערמים בדרכה והוא אינו רואה ברכה בעמלו.
שאל אותו הרב זצ"ל: "מה עשית ביום הראשון לייסודה של הישיבה"?
התלמיד חכם הצעיר הביט בו כאינו מבין: "מה הפירוש? עשיתי חגיגה גדולה, הזמנתי דרשנים מכובדים ועשינו מזה עסק גדול".
החזיר לו הגרי"ש כהנמן: "בוא ואספר לך מה אני עשיתי ביום שהחלו בהקמת הישיבה ואז תבין מדוע ההצלחה מאירה פנים למוסדותיה של ישיבת פוניבז'.
"באותו יום שהגיעו הטרקטורים הראשונים הייתי שרוי בתענית, ישבתי ולמדתי עם מנין תלמידי חכמים בשטח בו היתה אמורה הישיבה לקום על רגליה.
והנה אתה רואה לאן הגענו", אמר ראש הישיבה בהצביעו על קריית הישיבה המעטירה בבני ברק.
יש בדברים אלה כדי ללמדנו לקח כיצד צריכה להתבצע ה'התחלה', בבחינת "טוב אחרית דבר מראשיתו".
"הלומד ילד למה הוא דומה?"
במסכת אבות (ד, כ) מובא: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה?
לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק".
והקשה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים זצ"ל מסאטמר ("דברי יואל" פרשת חיי שרה): מדוע רבינו הקדוש, מסדר המשנה, ראה לנכון להביא מימרה זו בשם אלישע בן אבויה, הידוע בכינויו 'אחר', שיצא לתרבות-רעה, כמובא בגמרא (חגיגה טו, א). מדוע לא נהג כשם שנוהג בהרבה מקומות - לא להזכיר את שם האומר?
ויותר מכך, גם אם ראה-לנכון, מסיבה כלשהי, להזכיר את שם האומר, מדוע לא הביאה בשם רבי אליעזר בן יעקב שאומר את אותם הדברים באבות דרבי נתן (פרק כג, ג)?
וביאר האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, על-פי דבריו של רבי עקיבא המובאים בגמרא (ירושלמי חגיגה ב, א, ומובא בתוספות חגיגה טו, א): "טוב אחרית דבר מראשיתו".
פירושם של דברים אלו, שאי-אפשר שאחרית-דבר תהא טובה אלא-אם-כן הוא טוב מראשיתו. ואלישע בן אבויה יוכיח ממה שאירע בדידו: לפי שהיה יסודו
מקולקל יצא לתרבות-רבה באחריתו. ואף שהקלקול לא נבע ממנו ממש, אלא מסיבת אביו ואמו. ומזה עלינו ללמוד שצריך להשגיח מאוד על ימי הילדות שהם יסוד בניין האדם בתורה ובעבודת ד' בקדושה ובטהרה.
העושה כן, דומה לדיו כתובה על נייר חדש ומתקיים הדבר בידו גם באחריתו וזיקנותו. מה-שאין-כן המתרשל ומאבד את ימי הילדות בתוהו וריק וכל-שכן מי שאינו משגיח על מעשיו ומלכלך את נשמתו בעבירות - אזי אף אם יתחרט לעת זקנותו וירצה לשוב ולתקן את מעשיו, הריהו דומה לדיו כתובה על נייר מחוק, שאין הכתיבה בדוקה ועומדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
